חילופי דברים פומביים התפתחו ברשתות החברתיות בין פעיל הימין יהודה גליק, לבין הסופרת והעיתונאית הדסה בן ארי, בעקבות ספרה החדש 'מה אתה יודע על געגוע', העוסק בסיפורן של נשות נופלים.

הדיון החל בפוסט שפרסם גליק, בו טען כי פנייה מצד יחצ"נית מטעמה של בן ארי נדחתה על ידו. "אין סיכוי שהספר יעניין אותנו", כתב גליק, "הספר הזה נוגד לחלוטין את כל מה שאנחנו מאמינים בו". הוא הסביר כי על פי תפיסתו, "התורה אוסרת באיסור מוחלט להפלות בין אלמנות ויתומים".

גליק מתח ביקורת על כך שהספר עוסק ב"אלמנות ממלחמות דהיינו פחות מ-5 אחוז מהאלמנות בישראל", ומתעלם מאחרות שמהוות למעלה מ-95 אחוז. "כאילו להן אין געגוע, כאילו להן אין כאב, כאילו הן לא קיימות", כתב, והוסיף כי ארגונו "אמיצים" לא ייתן יד לתופעה זו.

בתגובה, פרסמה בן ארי פוסט משלה בו התייחסה לדברים. היא פתחה בהבעת כבוד והערכה לגליק, וציינה שהיא "מעריכה אותו ואת פועלו". היא הבהירה כי הספר שלה מדבר על אהבה ולא רק על שכול, וכי היא בחרה להשמיע את קולן של האלמנות החדשות שהקריבו למען המדינה: "אני לא מתנצלת שבחרתי להשמיע עכשיו את קולן של הרבה מהאלמנות הטריות שהקריבו למען כולנו. והספר שלי מדבר על אהבה ולא על שכול".

יחד עם זאת, בן ארי ציינה כי היא מסייעת לכל סוגי האנשים: "תיבת ההודעות שלי והטלפון האישי מלאים בהודעות של אלמנות ואלמנים מכל הסוגים. וגם רווקות שכתבו לי. וגם גרושות וגרושים. לכולם יש געגוע, כולם רוצים לאהוב. כולם מקבלים ממני חיבוק".

היא גם התייחסה לשני דיוקים מהותיים: הראשון הוא ש"רננה היחצנית" היא רננה גליק, והיא מבריקה על כך שפנתה לעמותה של יהודה, יוזמה שפעלה באופן עצמאי. והשני, לדבריה, הוא שגליק הוא שפנה אליה בעבר, ולא ההפך: "לא פניתי אל יהודה מעולם. הוא פנה אלי".

בן ארי סיימה בקריאה לעשות מעט למען האחר, כדי "לשנות את פני החברה בישראל".