אחרי 24 שנים של עבודה אינטנסיבית בעיתון "מעריב", קלמן ליבסקינד, אחד העיתונאים החוקרים הבולטים בישראל, נפרד השבוע מהבית שבו גדל. ליבסקינד הודיע בשבוע שעבר על מינויו לעורך העיתון 'מקור ראשון'.

בטור פרידה מיוחד ואישי שפרסם הבוקר באתר 'מעריב', הוא מסכם קריירה ארוכה וחושף את הרגעים המרגשים והקשים שעיצבו את דרכו.

ליבסקינד, שהגיע למערכת כבחור צעיר, פותח את הטור בסיפור אישי על הגשמת חלום. הוא מספר כיצד כילד חלם לכתוב בעיתון, חלום שהתגשם בגדול כשהעורך המיתולוגי, אמנון דנקנר, הזמין אותו לכתוב. ליבסקינד מתאר את דנקנר כמנטור, שגם העניק לו שיעור חשוב בחופש ביטוי: "פעם הערתי לו שאני חושב שהוא טועה במשהו שאמר או עשה. 'תכתוב למחר 450 מילה נגדי למדור הדעות', ירה בתגובה. חשבתי שלא הבנתי טוב. 'מה זאת אומרת לכתוב נגדך?', תהיתי. 'אתה לא מבין עברית?', שאל. 'יש לך ביקורת עליי, אז תבקר אותי'.

ליבסקינד שיתף כי "בדחילו ורחימו ניגשתי לחדר כדי לכתוב. למחרת התפרסם המאמר שלי נגד העורך הראשי של העיתון, והסיפור הזה הולך איתי מאז כשיעור גדול לחיים".

בטור, ליבסקינד לא חוסך בתיאורים כנים על המחירים שגבה המקצוע. הוא חושף אירועים קשים שחווה כמו איומים שקיבל ומעצר שווא בחשד חמור. רגעים אלה, הוא כותב, היו היחידים שגרמו לו לפקפק בבחירה המקצועית שלו, אך לא שברו אותו.

מקרה דרמטי נוסף שתיאר ליבסקינד הסתיים בירי לעברו: "זחלתי אז בשעת בין ערביים, אל תוככי מטמנת פסולת ענקית שהשתלטה על שטח ציבורי, כדי לצלם חומרים אסורים שמוטמנים שם, כשמנהל המקום הגיח לפתע משום מקום במהירות מטורפת עם הג'יפ שלו, וכשהוא במרחק של כמה עשרות מטרים ממני הוציא יד חמושה באקדח מהחלון והחל לירות. בחיים שלי לא רצתי כמו שרצתי אז, בדרכי להתגלגל היישר אל תוך מדרון תלול ובלתי נגמר, עמוס שיחים קוצניים גבוהים".