לפני 90 שנה בדיוק שקעה שמשו של מרן הרב הראי"ה קוק זצ"ל ראש הרבנים לארץ ישראל. הרב לא היה עוד רב צדיק גאון וחשוב שהשפיע על קהילתו בזמנו והותיר ספרים אחריו, הרב היה מסוג הנשמות הניטעות אחת לכמה דורות כדי לפרנס דורות רבים ובפרט את דור הגאולה, הרב קוק ללא ספק היה 'שלוחא דרחמנא' לדורות של משיח, באורותיו פרש משנה סדורה ועמוקה להנהיר את נשמת ואופי הדור ואת הדרך איך לפעול עם אל במשעולי גאולת ישראל, ולהבחין נכונה בפסיעותיו של אורו של משיח שעיתים נגלה ועיתים נכסה.

אחת השאלות המרכזיות המעסיקות רבנים מחנכים ורבים בציבור הדתי ואני בתוכם, עד כמה הציבור הסרוג ובעיקר מוסדותיו החינוכיים השונים הולכים לאור משנתו הרוחנית של מרן הרב, והאמנם משנתו הצליחה להשפיע על דורנו.

החינוך הדתי במשנת הרב

ראשית, הכרח לציין כי באישיותו של הרב התמזגו אורות עליונים, חיבור של שמים וארץ, אך בראש ובראשונה הרב היה תלמיד חכם ענק בכל מכמני התורה לאורכה ורוחבה ומתוך גדלות זאת הרב חולל את משנת הגאולה לאומה השבה לארצה לאחר אלפיים שנות גלות והבונה את מדינתה לקראת גאולתה השלמה. בניין זה יכון לשיטת הרב רק מתוך מחויבות שלמה ועמוקה לתורה וללא פשרות ומתוך זה אף אהבת ישראל ומערכת היחסים עם גוונים שונים בעם, כפי שקיבלה ביטוי בכתביו, נבעה מתוך מחויבות לתורה וכנגזרת ממנה וללא ניסיון ליצור אהדה חברתית רדודה לכדי טולרנטיות דתית בין חלקי החברה השונים כמעין טשטוש מאחד.

כחלק מזה, למשל, החינוך הדתי במשנת הרב כפי שהתבאר באגרותיו בעיקר, הינו חד משמעי הרואה בלימוד התורה המסורתי באופן אבסולוטי את האידאל שיבנה את האומה רוחה ותרבותה ללא פשרות או הכלאות שונות (כפי שניתן לראות במוסדותינו), מקומם של שאר החכמות יגיע בשלב מאוחר יותר. האם דרך החינוך הנלמדת כיום במחוזותינו נאמנה לדרכו של הרב ?! נדמה לי שהתשובה לכך ברורה.

הרב קוק זצ"ל (צילום: ארכיון, ברוך גרינברג)

בשנים האחרונות יש תפוצה רבתי בעיסוק במשנת הרב, אך כשנטה אוזן גם לנלמד בבתי מדרש באשר הם, נבחין כי פעמים רבות מה שנאמר או מצוטט בשם הרב הוא הפוך מכוונתו. סיבות רבות לכך, אך העיקרית שבהן שלא לומדים כנדרש את משנת הרב כפי שהוא התכוון אליה וכפי שהרבה להסבירה ולעמוד על דיוקה בנו הרצי"ה זצ"ל וממשיכי דרכו.

הזרמים העוסקים כיום בתורת הרב קוק:

ניתן לאפיין באופן כללי חמישה זרמים העוסקים במשנת הרב במרוצת חמישים השנים האחרונות ועד ימינו:

  1. אלו הרואים את עצמם נאמני רוחו ודרכו של הרצ"יה שלמדו אצלו והמשיכו ללמד את דבריו בדיוק כפי ששמעו מפיו ולפעמים לפי תחושותיהם, יש בדרך זאת נאמנות למקור אך לא בהכרח נושאיה המשיכו לבררה ולהעמיק בה ולראות בה תשתית גרעינית להתחדשות ומענה לאתגרי התקופה ולדור מתחדש, מעין 'העתק הדבק' שלא בהכרח מתכתב עם המציאות וממלא לא מהווה מנוע ורוח חדשה לדורות הבאים, לעיתים אף ניתן לשמוע בה צליל נוסטלגי ופחות תורה שמזרימה כוחות חיים רעננים.
  2. כאלו הרואים ברצי"ה את רבם באופן כזה או אחר בפרט בדור השני והשלישי לתלמידי הרצי"ה, אך יתקשו להודות שנחה עליהם מזה שנות דור רוח אחרת, עת חשו במודע או שלא במודע צורך לחזר אחר תורות חדשות לרוב נאו חסידיות או קבליות ובכך ליצור שפה רוחנית קיומית חדשה הנותנת מענה למאוויים רוחניים ונפשיים פרטיים בניגוד גמור לדרכו של הרצי"ה.
  3. כאלו שגיבשו להם תפיסות אוניברסליות פלורליסטיות פחות תובעניות ומחייבות, אמנם לא זנחו את העיסוק במשנת הרב קוק, ותורתו מהווה אצלם בעיקר השראה לחיבור בין עולמות, ויש שישכנעו את עצמם שמשנתו הינה תשתית או המשך לעולמות החדשים שפגשו בדרך.
  4. הציבור הרחב, שנפגש עם תכנים מעובדים וממוקדים מכתבי הרב, בעיניו משנת הרב הינה הגות אסתטית רכה, מאפשרת ומחברת, לרוב ייחשף אליה דרך ספרונים צבעוניים המלקטים משפטי השראה או פרשנות מילולית לכתביו.
  5. תלמידיו הקרובים והנאמנים של הרצי"ה, שיצקו מים על ידיו ושמשו אותו וליבנו עימו את משנת אביו והמשיכו ללבנה ולבררה עשרות בשנים, המדייקים בכל מילה מדבריו ועמלים להמשיך ולהעמיק במשנתו הענפה של הרב, מבחינתם משנת הרב קוק, האבא, דרך ההסברה והדיוק של בנו, היא התורה לדור ולדורות, 'התורה הגואלת'. ויחד עם זאת תורתו מהווה תשתית להתחדשות אין סופית ומלאת השראה ומנוע מלא חיוניות לשומעי תורתו, רבים עשויים לראות בהם ובעיקר ב'רב רבנן' שבראשם, שמרן המדקלם את תורת רבו אך זהו מבט שטחי ומשולל הבנה בתפקידו המרכזי בהנחלת תורת רבו, מחד הרב דנן נאמן אבסולוטי לתורת רבו אך גם אינו מהסס לחדש בה ולגזור עקרונות לאתגרי הזמן ופעמים רבות עשויות להישמע בלתי מובנות אף לתלמידיו הקרובים ואולי אף סותרות אך יידרש זמן לראות את שתלמידיו לא מסוגלים לראות במבט ראשון. מבחינתו תורת הרב קוק חיה ומחיה את הדור, בעיונו מזקק הוא את ומגדיר את משנת הרב בדיוק הראוי לה כדי למנוע תופעות פופוליסטיות ופולקלוריסטיות בסגנון חבקו"ק, כלומר, משנת הרב והעיון בה אינה בהכרח להמונים ע"י הקטנת ורידוד תכניה אך רוחה של תורת הרב קוק אמורה להשפיע ולרומם את האומה כולה לגאולתה.

הלוחמים ובני משפחותיהם – התגלמות "מאמר הדור"

לבל נטעה. תיאור זה בעיניי אינו פסימי אלא יש בו בשורה אדירה, בפרט לאלו שטענו בעבר שמשנת הרב כבר לא רלוונטית ונדרש למצוא מזור בתורות חסידיות לסוגיהן לדור הצמא לרוחניות, הציבור כמה למשנת הגאולה של הרב אך יש ללמדו איך לגשת אליה, ברצינות הנכונה. מצוטט בשם הרב חרל"פ כי ייקח עשרה דורות עד שנבין כנדרש את משנת הרב, וב"ה אנו מתקדמים לשם.. ומי שחפץ כיום ללמוד את משנתו כראוי יודע היכן היא נלמדת ברצינות ולמי לפנות.

לפני כשנה אמר לי אחד מראשי הישיבות בציבור הדתי, 'אני כל כולי הרב קוק' לומד ומושפע מדבריו אך הדגיש, הרב קוק האבא ולא הבן! כלומר אותו חכם התכוון אני ניגש למשנת הרב קוק כקריאה חופשית ללא שום מחויבות לכיוון או דרך שהרב באמת התכוון אליה, מבחינתו דברי הרב הינם מצע ספרותי נח כדי לומר את כל העולה על דמיונו, ובעצם יש לחשוש כי הוא לומד ומלמד את עצמו (…) דרך משנת הרב קוק. מציאות כזאת הינה ביטוי מובהק לעידן הנוכחי מבית מדרשו של ז'ק דרירה מאבות הפוסטמודרניזם שהניח את עקרון הדקונסטרוקציה, בה אין רעיון או טקסט עם אמת מוחלטת ותמיד ימצאו סדקים שדרכם ניתן לחשוף ריבוי משמעויות ולערער על ההיררכיות שבבסיסו.

ולמרות כל זאת אורותיו ורוחו הגדולה של הרב חופפים על הדור ואופיו והולכים ומפעמים בתת המודע הקולקטיבי של האומה, אמנם מעטים כנער יספרם מבינים את משנתו לאשורה אך האומה על גווניה השונים מושפעת מרוחו ומהדרך בה אפיין הרב את דורנו, כפי שפגשנו בשנתיים האחרונים את הפרץ האדיר של מסירות הנפש והגבורה העילאית של עשרות אלפי לוחמים ומשפחותיהם שהתמסרו מתוך תודעת שליחות בלתי רגילה למען האומה וחוסנה, 'מאמר הדור' בהתגלמותו.

גיוס ישיבות ההסדר בבקום. (צילום: איציק כהן)

ולכן ניתן לומר, כי כיום רבים הם המושפעים מ'רוחו' של הרב אך הרבה פחות מתורתו ודרכו, ובע"ה ככל שירבו ללמוד את אורותיו בבתי המדרש בהעמקה הראויה לה, תגדל ההבנה וממלא ההשפעה על החברה כולה תלך ותגדל בבחינת "אוֹר חָדָשׁ עַל צִיּוֹן תָּאִיר וְנִזְכֶּה כֻלָּנוּ מְהֵרָה לְאוֹרוֹ."