החוקרים נדהמו: קיר הסכר הגדול שנמצא בעיר דוד מתוארך לפני כ-2,800 שנה – תקופת המלך יואש או אמציה בשלהי בית ראשון. כך עולה ממחקר חדש של רשות העתיקות ומכון ויצמן למדע שמתפרסם היום (ב') בכתב העת המדעי היוקרתי PNAS.

הקיר המרשים, שנחשף בחפירות רשות העתיקות בבריכת השילוח בעיר דוד שבגן הלאומי עיר דוד, תוארך לשנים 805–795 לפני הספירה. לפי הממצאים, הסקר נבע כתגובה למחסור במים בירושלים, עקב קשיים אקלימיים.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

הסכר הקדום בישראל בעיר דוד (צילום ועריכה: אסף פרי, עיר דוד)

מנהלי החפירה, ד"ר נחשון זנטון, איתמר ברקו וד"ר פיליפ ווקוסובוביץ' מרשות העתיקות, "מדובר בסכר הגדול ביותר שנחשף עד כה בארץ ישראל והקדום ביותר שהתגלה בירושלים. מידותיו מרשימות: גובהו כ־12 מטרים, רוחבו מעל 8 מטרים ואורכו שנחשף מגיע ל־21 מטרים. הוא נמשך גם מעבר לגבולות החפירה הנוכחית", הם אומרים.

"הסכר נועד לאגור את מי השיטפונות שזרמו בערוץ המרכזי של ירושלים הקדומה (עמק הטירופיון ההיסטורי) בדרכם לנחל קדרון, ובכך ליצור פתרון כפול – הן למחסור במים, והן להתמודדות עם שיטפונות עזים קצרי־טווח".

הארכיאולוגים הזמינו מומחים ממכון וייצמן כדי שיבצעו בדיקת פחמן 14 לממצאים, ואומרים "הודות לשיטת התיארוך המדעית המדויקת, זוהי הפעם הראשונה שבה ניתן להצביע בוודאות על ממצא שהיווה את הבסיס להקמת בריכת השילוח, עליה יכולנו עד היום לקרוא בתנ"ך ובמקורות ההיסטוריים", מוסיף איתמר ברקו.

חפירות בריכת השילוח וקיר הסכר שחשפה רשות העתיקות בעיר דוד. (אליהו ינאי, עיר דוד)
קיר הסכר מתקופת הבית הראשון שנחשף בעיר דוד. מבט מדרום. (אליהו ינאי עיר דוד)

ד"ר יוהנה רגב ופרופ' אליזבטה בוארטו ממכון ויצמן למדע, שהשתמשו בשיטות מיקרו-ארכיאולוגיות מתקדמות ובתיארוך פחמן־14 ברמת דיוק גבוהה במיוחד, מסבירות כי "בקש ובענפים צעירים קצרי־חיים שנכללו במלט הבנייה של הסכר, נמצא תיארוך ברור לסוף המאה התשיעית לפני הספירה, ברמת דיוק גבוהה מאד בטווח של כ-10 שנים בלבד – הישג חריג במחקר תיארוך ממצאים קדומים".

"לשם השלמת התמונה האקלימית של התקופה, שילבנו את התיארוך המדויק עם נתונים אקלימיים קיימים מקידוחים מים המלח, ממערת שורק ומתיעוד פעילות השמש על-ידי השפעתה על יצירת יסודות כימיים מסוימים. כלל הנתונים העידו על כך שבאותה התקופה בה נבנה הסכר, שרר בארץ ישראל אקלים עם כמות משקעים נמוכה, אך עם מופעי גשם קצרים וחזקים שיכלו לגרום לשיטפונות. מכאן, ניתן להסיק שהקמת מערכות מים גדולות אלו, נבעה מהצורך המיידי להתמודד עם שינויי אקלים ותנאי יובש שכללו שיטפונות בזק".

פתרונו למשבר המים בירושלים

המבנה שנחשף, מצטרף לשני מפעלי מים נוספים שנחשפו בעיר דוד מאותה תקופה: מגדל שסכר את מעיין הגיחון, ובור גדול לאגירת מים. מהמגדל שעל הגיחון הוזרמו המים לתעלה אשר ניקזה את מי המעיין לבריכת השילוח – שם נאגרו גם מי השיטפונות שנחסמו על ידי קיר הסכר. מערכות אלו מצביעות על תכנון עירוני מקיף לניהול משק המים של ירושלים הקדומה כבר בסוף המאה ה־9 לפסה"נ – עדות לכוחה ולעוצמתה של העיר.

המחקר החדש יוצג במסגרת כנס מחקרי עיר דוד ה-26 שיתקיים בתחילת חודש ספטמבר תחת הכותרת "הבריכה האבודה- חידת השילוח".