קביעתו של הרב קוק לגבי קדושת המדינה תופסת עד היום

90 שנה לפטירת הרב קוק זצ"ל – פרויקט מיוחד בסרוגים.

ממלכתיות בין שתי משמעויות

לממלכתיות, כידוע, יש שתי משמעויות בולטות: זו המקורית, הבן–גוריונית, וזו הדתית הלאומית הנהגית במלעיל. בשיח הציבורי העכשווי יש רבים המציגים את שתי המשמעויות של הממלכתיות כסותרים וכמנוגדים לחלוטין זה לזה. בעוד הם מציגים עצמם כממלכתיים וטוענים לייצוגה האותנטי של הממלכתיות, הממלכתיים עם המלעיל הדתי הלאומי מוצגים בשיח העכשווי כמשיחיים המסוכנים לעתיד המדינה. האמנם?

להבנת משמעותה המקורית הבן–גוריונית של הממלכתיות, יש להעמיד אותה, כפי שנעשה במחקר, בהנגדה לתנועתיות. תנועתיות היא גישה התופסת את המוסדות, התפקידים ואופני התפקוד בחברה ובמדינה דרך נקודת המבט התנועתית, הקבוצתית, המגזרית והמפלגתית. מוסדות ותפקידים של המדינה זוכים ללגיטימציה רק במקרה שהם בידיים התנועתיות הנכונות, והם נועדו לקדם במיוחד ובעיקר את האינטרסים התנועתיים, המגזריים והמפלגתיים.

הממלכתיות משקפת את הגישה הרואה חשיבות רבה בשינוי תפיסתי עמוק הנובע מהמעבר מחיים לאומיים ללא ריבונות, שהתאפיינו בתפיסות תנועתיות, למדינה יהודית ריבונית. הממלכתיות דורשת את קבלת עליונותן של החברה והמדינה בכללותן, את עליונות האינטרס הכללי של שתיהן. זו אמורה להתגבר ולהחליף כל העדפה תנועתית המעמידה במרכזה את הקבוצה, המגזר, המפלגה וכיוצא באלה.

למי הם יצייתו, לרב או למפקד (לתנועתיות או לממלכתיות)?

"למי הם יישמעו, לרב או למפקד?" עלתה בשיח הציבורי במחזוריות קבועה השאלה אודות חיילים דתיים לאומיים. השאלה שיקפה הערכות מחקריות, פחדים וחששות מהאפשרות שחיילים דתיים לאומיים ורבניהם יעדיפו אי ציות לפקודות במצב של מתח וסתירה בין ערכיהם לבין המשימות שיידרשו לבצע. ברקע השאלה עומדת הנחת היסוד שדתיים לאומיים מתאפיינים בהעדפה בולטת עד כדי בלעדיות של ההשתייכות והמחויבות המעשית התנועתית, הקבוצתית, המגזרית, שאפיונה המרכזי הוא מחויבות דתית בעלת אופי משיחי.

מחויבות זו עומדת בהנגדה כביכול למפקד ולפקודותיו המשקפים ומבטאים את הממלכתיות, את מוסדותיה הנבחרים של המדינה ואת עליונותה של אותה ממלכתיות על פני התנועתיות. לשאלה זו ניתנה ברוב מכריע של המקרים – בעיתונות ובספרות העיון והמחקר – התשובה שהם יישמעו לרב, היינו יגלו גישה תנועתית ואנטי ממלכתית. החוקרים העריכו שלנוכח האתגר של פינוי יישובים, העליונות כביכול של ארץ ישראל תגבר על עליונות עם ישראל. יתר על כן, הערך התנועתי כביכול של ארץ ישראל השלמה – כאילו שארץ ישראל היא ערך תנועתי – יגבר על הנחיות המדינה, עד כדי סכנה ממשית לאלימות.

מדוע זה ניכר ברוב מכריע של ההתייחסויות? מכיוון שמעולם הם לא הבינו לעומק את קדושת הממלכתיות, קדושה שנמשכה מקביעתו של הראי"ה קוק שמדינת ישראל היא "יסוד כיסא ה' בעולם". זו נמשכה עם פרשנותו של הרצי"ה קוק שהכוונה איננה למדינת ישראל האידיאלית, אלא למדינת ישראל הממשית, זו שבתוכה אנחנו חיים, על כל פגמיה.

ההתנתקות והממלכתיות

החודש ציינו עשרים שנים לגירוש מגוש קטיף, האתגר המעשי הגדול ביותר בדיוק בסוגיה שעליה כתוב רבים במשך שנים רבות. והנה התברר שברגע האמת, קדושת הממלכתיות גברה על כל ערך אחר.

אז מי קרוב יותר לממלכתיות של בן גוריון? מאבקי השנים האחרונות הבהירו שתפיסת קדושת הממלכתיות הדתית לאומית קרובה לממלכתיות המקורית לא פחות, ואולי הרבה יותר, מהטוענים לייצוג הגישה הממלכתית המקורית. הטוענים לייצוג הממלכתיות המקורית מסתירים ומחפים על תפיסה תנועתית קבוצתית מגזרית שניתן לתארה במונח 'הממלכתיות זה אני'. תקצר היריעה מלפרט את מגוון המהלכים האנטי ממלכתיים המובהקים והבוטים שאירעו בשנת המאבק שלפני המלחמה ונמשכים גם כיום: קריאות למדינות זרות להתערב; משיכת השקעות וכספים; ומעל לכל, אלה ששאלו על הדתיים הלאומיים "למי הם יישמעו, לרב או למפקד?" ניסו בפועל לפרק את צה"ל, סמלה הבולט של הממלכתיות.

לעומת זאת, קדושת הממלכתיות עמדה במבחן מכיוון שהיא מושרשת היטב בכל גווניה של החברה הדתית הלאומית, גם אם ניתנות לה משמעויות שונות וגם אם צורות הביטוי שלה בקבוצות השונות שונות מאוד. באם נחזור למשולש המחויבויות ארץ–עם–תורה, התפיסות הדתיות הלאומיות לגווניהן הכריעו כבר מזמן שמעל לכל, בראש ובראשונה, הגורם המכריע הוא עם ישראל.

==

פרופ' אשר כהן חבר ומרצה במחלקה למדע המדינה באוניברסיטת בר-אילן.