ראשית, יש לברך את כבוד הרב משה צוריאל שליט"א על כך שלמרות הסערה, הוא מזכה אותנו לברר את הדברים בצורה עניינית ומכבדת כדרכה של תורה. יחד עם זאת נראה לי שיש מה להעיר על דבריו, כקטן המנסה לחדד את הגדול, על מנת להשלים את המטרה שהציב בראש מאמרו: "לעשות סדר בנושא הגיור".

הרב צוריאל הזכיר את דעת מרן הרב קוק זצ"ל (בשו"ת דעת כהן יו"ד קמ"ז) הסובר שאין בית הדין יכולים לגייר קטן שסביר להניח שלא ישמור מצוות בגדלותו. וזו היתה גם דעתם של כמה וכמה מגדולי הפוסקים, וכפי שכתב הרב שאול ישראלי זצ"ל (משפטי שאול סימן ל"ח): "כי זהו שצריך בעיקר לקבוע אם הגירות היא זכות לתינוקת, שאם תתחנך לעבריינות אין זה זכות, כמו שכתבו גאוני הדור הקודם הגאון ר' יצחק אלחנן ספקטור, הגאון רבי יצחק מפוניבז', וכן הוא בדעת כהן" וכן כתב בשו"ת שרידי אש ח"ב סימן נ"ז.

אך הרב צוריאל פטר את שיטתם בכך שכיום שיש לפנינו בעיה של מאות אלפי גויים, זוהי שעת הדחק, ובטוח שגם פוסקים אלו היו מקילים. ולא ביאר לנו מנין לו חידוש זה. שהרי כל היכולת של בית הדין לגייר קטנים זה רק בגלל שהגיור נחשב כ"זכות" לקטן (כמבואר בכתובות יא. ובשו"ע יו"ד רס"ח), וא"כ לדעת הפוסקים הנ"ל, הסוברים שאם סביר להניח שהקטן המתגייר לא עתיד לשמור תורה ומצוות, אין זה זכות עבורו להתגייר, אין יכולת לשום בית דין שבעולם לגייר אותו, ואין זה משנה כלל אם זה שעת הדחק או לא. וכי בגלל שמדובר בשעת הדחק פתאום הגיור הופך להיות זכות עבורו??

ויותר מזה מפורש בדברי הרב קוק: "אבל בענין שהדבר מתברר, שאין דעתם (של ההורים) כלל לקיים ולהזהר מאיסורי תורה, מאי מהני מה שהם מוסרים אותו (את הבן הקטן) לגירות על דעת בית דין… שכיון שחסרה קבלת המצוות אין זו גירות כלל!!" ואם אין זו גירות כלל, היעלה על הדעת שבגלל שיש לנו דוחק, פתאום זו כן גירות?? ברור הדבר שלדעת הרב קוק והסוברים כשיטתו, גיור שכזה אין לו שום תוקף אפילו בדיעבד ובשעת  הדחק.

אמת הדבר, שישנם גם פוסקים שסברו שגיור כזה כשר, לכל הפחות בדיעבד, וכדעת האחיעזר שהביא הרב צוריאל. אך עכ"פ מידי מחלוקת לא יצאנו. ולכן גיור של אלפי קטנים החיים באורח חיים חילוני, יכניס לעם ישראל אלפי אנשים שיהדותם שנויה במחלוקת הפוסקים.

גיור שכזה, הוא פתרון לסכנת ההתבוללות לדעת הפוסקים המקלים, אבל לשיטת הרב קוק והפוסקים הנ"ל, זה רק יחמיר פי כמה את בעיית ההתבוללות.

כמובן, שאם יקפידו שלא לגייר אף קטן עד שיבררו היטב, שסביר להניח שהוא יגדל להיות יהודי שומר תורה ומצוות, מה טוב. אבל קשה להאמין שיש סיכוי ריאלי להפוך אלפי ילדים גויים ליהודים שומרי תורה ומצוות. אם יש למישהו דרך לעשות זאת, נשמח שקודם יעשה את זה ליהודים חילונים…

עוד ציטט הרב צוריאל את דברי הרמב"ם שכותב שגר שמל וטבל ואח"כ נודע שהתגייר בשביל דבר, הרי זה גר, ואפילו חזר ועבד ע"ז הרי הוא כישראל מומר. ומזה רצה להוכיח שלדעת הרמב"ם אין קבלת מצוות מעכבת בגיור.

וזה תימה, שהרי מבואר ברמב"ם שקבלת עול מצוות היא חלק ממהות הגיור. שכך כתב בתחילת ההלכות העוסקות בגיור (אסו"ב פי"ג ה"ד): "וכן לדורות, כשירצה העכו"ם להכנס לברית ולהסתופף תחת כנפי השכינה ויקבל עליו עול תורה, צריך מילה וטבילה והרצאת קרבן". הרי שממש מפורש בדבריו שזה הבסיס לכל תהליך הגיור.

והרמב"ם שציטט הרב צוריאל עוסק בגר שקיבל עליו עול מצוות אלא שעשה זאת למטרה זרה, או שאחר שנתגייר חזר בו ממה שקיבל, אבל על כל פנים בשעה שהתגייר קיבל עליו עול מצוות.

והראיה הברורה לזה, שהרי השו"ע הביא להלכה את דברי הרמב"ם הללו שציטט הרב צוריאל (יו"ד רס"ח סעיף י"ב) למרות שהשו"ע פוסק באופן ברור שקבלת מצוות מעכבת (שם בסעיף ג')

(ומה שציטט מהב"ח, כוונתו היא שלדעת הרמב"ם לא צריך פעולה מסוימת של קבלת מצוות, אבל ברור שצריך שהגר ירצה לקבל עליו עול מצוות, שזה היסוד של הגיור. ואכמ"ל.)

ועוד, אפילו אם נודה שכך דעת הרמב"ם, סוף סוף, השו"ע ונושאי כליו, פסקו כדבר פשוט שקבלת מצוות מעכבת בדיעבד. וכשאנו מגיירים אנשים שלא באמת מקבלים על עצמם עול מצוות, אנו מכניסים לעם ישראל גויים גמורים לדעת השו"ע, ובזה אנו גורמים להתבוללות איומה, לשיטה זו. והתבוללות זה דבר נורא, גם אם "רק" השו"ע והרמ"א (וכל הנו"כ) רואים בה התבוללות…

לסיום אעיר, כי למרות שמקומו הטבעי של דיון זה הוא בבית המדרש, מאחר והדברים יצאו לרשות הרבים, יש להשלים את הדיון, ולכן אודה למי שיעיר ויאיר על הדברים. ה' יאיר עיננו וינחנו בדרך אמת.

==

אלחנן הכסטר הוא אברך הלומד בכולל דיינות "ארץ חמדה"