אישי ציבור רבים מהציונות הדתית מברכים הערב (שני) על הקמת בית הדין העצמאי לגיור קטינים 'גיור כהלכה', בנשיאותו של הרב נחום רבינוביץ'.

חברת הכנסת רחל עזריה (כולנו), שפועלת להקמת מערך כשרות זהה למודל לבית הדין העצמאי לגיור אמרה: "אני מברכת את הרבנים שמובילים את הקמת בית הדין האלטרנטיבי לגיור. מהלך ציבורי כזה אינו פשוט ומעיד על מנהיגות ואומץ לב. יצירת אלטרנטיבה לרבנות, כפי שנעשה בכשרות, הוא המהלך הנכון עבור צביונה היהודי של מדינת ישראל".

מתנועת 'נאמני תורה ועבודה'  נמסר ל'סרוגים' כי היר "מברכת את הארגונים והרבנים אשר ייסדו את בתי הדין לגיור קטינים. כתנועה ממלכתית אנו רואים חשיבות בשידרוג מערך הגיור דרך הרבנות הראשית ופעלנו לשם כך במשך שנים כמו למשל בנתינת הרעיון הראשוני לחוק הגיור. ואולם, עם ההבנה המצערת שאין הדבר אפשרי כלל וכלל, אין זו עת לחשות. התמהמהות בנושא זה מגדילה מידי יום את בעיית ההתבוללות ומרחיקה רבים מישראל. אנו מקווים שהמדינה תשכיל לאמץ בתי דין אלו ותהפוך אותם לחלק בלתי ניפרד ממערך הגיור".

פרופ' אביעד הכהן, דיקן המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט, התייחס גם לתוקף המשפטי של המהלך ואמר כי "מדובר בצו השעה".

לדבריו: "בניגוד לנושא הנישואין והגירושין, החוק הישראלי מעולם לא הסדיר את נושא הגיור בחקיקה ראשית ובוודאי שלא הסמיך את הרבנות הראשית או את בתי הדין הרבניים לעסוק בגיור. להפך: לפי "עקרון החוקיות", העובדה שהושא הגיור אינו מוזכר – ולו ברמז – בחוק הרבנות הראשית לישראל או בחוק שיפוט בתי דין רבניים מלמד שלא הייתה כל כוונה למסור נושא זה לסמכותם, וקל וחומר שלא הייתה כוונה למסור להם סמכות זו באופן ייחודי. הממשלה עושה מזה שנים שימוש ב"סמכותה השיורית" כדי להצדיק את ניסיונה לקנות בלעדיות על נושא הגיור, אך ספק רב אם עמדתה זו עומדת במבחני החוקתיות".

"בכל מקרה, סוגיית "הגיורים הפרטיים" עומדת בימים אלה להכרעת בג"ץ, בהרכב מורחב של תשעה שופטים וימים יגידו האם יינתן הכשר בדיעבד לעיסוק הממשלה בגיור. יש לזכור שמבחינה הלכתית הליך הגיור של קטינים קל בהרבה מזה של בגירים, והקשיים הרבים שמוערמים עליהם מצד המדינה מנוגדים לא רק לערכיה הדמוקרטיים של מדינת ישראל אלא גם לערכיה היהודיים", חתם הכהן.

מהמשרד לשירותי דת ומהרבנות הראשית לישראל בחרו שלא להתייחס לדברים