ביום שישי, כשעה לפני שבת פרסם ראש השב"כ לשעבר יובל דיסקין טור ארוך בעמוד הפייסבוק שלו בו תקף בחריפות את הציונות הדתית והמתנחלים שלדבריו הפכו למדינה בתוך מדינה.

בטור כותב דיסקין, "מדינת יהודה" הולכת וקמה דה פאקטו לצידה של "מדינת ישראל". אלו שתי מדינות שהשונה ביניהן הולך וגובר על המשותף – וזה הולך ונעשה כמעט בלתי הפיך." דיסקין מוסיף על ההבדלים שבמדינת יהודה בה "הולכות ומתפתחות לאורך שנים אידיאולוגיות אנרכיסטיות, אנטי ממלכתיות, אלימות וגזעניות, והן זוכות לסובלנות משפטית של מערכת החוק והמשפט הישראלית."

ראש השב"כ לשעבר יודע להגיד כי נוער הגבעות הוא כבר אינו מיעוט מבוטל "יש מאות רבות של צעירים (חלקם כבר לא צעירים) התומכים באידיאולוגיות משיחיות, ו/או אנרכיסטיות ואנטי ממלכתיות. בקרבם של מאות רבות אלו יש עשרות, הנוקטים מדי יום ביומו רמות שונות של אלימות או טרור כנגד גופם או רכושם של פלסטינים. בקרבם יש עשרות שיהיו מוכנים לנקוט ללא היסוס אלימות וטרור כנגד אחיהם היהודים כאשר ערך "קדושת האדמה" יעמוד בראייתם למבחן. בתרחישים מסוימים המספרים הללו צפויים לגדול עד מאוד."

אחרי שקבע את הקביעה הזו מספר דיסקין על בכירים במחלקה היהודית בשב"כ חובשי כיפה  ש"עברו הטרדות, חרמות והוקעה על ידי פעילי הימין הקיצוניים. אחד מבכירי השב"כ דהיום, חובש כיפה שגר עד לא מכבר בהתנחלות, חשש להיות בתפקיד ראש האגף בשב"כ הממונה על החטיבה היהודית", והוסיף כי מינויו של בכיר לראש השב"כ טורפד על ידי רבני הציונות הדתית משו ששימש כראש החטיבה היהודית "שטיפלה בבן של אחד מהם שהיה מעורב ב"תג מחיר"…", כך מעיד דיסקין.

לנסות להשתלט על מדינת ישראל

אחרי שסיים לדבר על מאות פעילי 'תג מחיר' עובר דיסקין, המזוהה עם השמאל לחששות עמוקים מפני השתלטות הציונות הדתית על המדינה.

"הציונות הדתית עדיין איננה הרוב במדינת ישראל רבתי, אך כאליטה משמעותית ביותר היא הצליחה לתרום תרומה מכרעת להקמתה, דה פאקטו כמובן, של "מדינת יהודה", והיא בדרך לנסות ולהשתלט (באופן דמוקרטי) על מדינת ישראל. זהו ללא ספק ניצחון לאידיאולוגיה הציונית דתית – אבל זהו ניצחון פירוס. ניצחון טראגי." קובע דיסקין, "וזאת, משום שהציונות הדתית הולידה שלא בטובתה את זרעי הפורענות שיחריבו אותה. היא הולידה את תופעת הלאומנות הדתית הקיצונית, שהולידה לצידה כמתחרה מימין את תופעת המשיחיות היהודית הקיצונית, שהולידה את תופעת "נוער הגבעות" האנטי ממלכתי, הקיצוני והאלים, הדוגל בערכים "המהפכניים" של העליונות היהודית (כן, העליונות היהודית), של מדינת הלכה, של טרור, של שנאת האחר, של גזענות. היום גם הרבנים שהולידו את האידיאולוגיות ההזויות הללו, הפכו למתונים ורכים מדי בעיני חלק מצאן מרעיתם."

הבעיה הגדולה של דיסקין עם הציונות הדתית היא שהיא "הולידה את הערך של "קדושת האדמה" והציבה אותו מעשית לפני "קדושת העם" ואחדותו", ובהיעדר אחדות – לא יהיה לנו קיום."… אני יודע כי אין דבר מסוכן יותר לקיומו של עם ישראל מהקיצוניות, מהפלגנות ומהשנאה. מי שרוצה מוזמן לעיין בספרי ההיסטוריה של העם היהודי שנית. מה שהופך את כל מה שתיארתי כאן לבעייה חמורה שבעתיים, היא העובדה ש"שתי המדינות לשני העמים היהודיים" מתממשת בתוכה של "המדינה הדו-לאומית" המתהווה והולכת, שבה אי אפשר להפריד יותר בין היהודים לפלסטינים."

דיסקין מוסיף ומפחיד כי לא יהיו סימנים להשתלטות המתנחלים על המדינה "מי שחושב שצפויה הכרזה רשמית על המצב הזה טועה. זהו תהליך איטי אך עקבי, המתרחש מדי יום ביומו. קשה מאוד להבחין בו עד שהוא צובר "מסה קריטית", אבל הוא משנה את המציאות באופן בלתי הפיך. כשמתעוררים, זה עלול להיות מאוחר מדי."

את הטור הוא מסיים במלים" מה אפשר לעשות? המסקנה שלי היא שצריך לחכות שיהיה יותר רע, על מנת שאולי יהיה טוב יותר. משום שעל מנת לשנות את מהלך העניינים חייבים לגייס את העם, והעם מתחיל לראות את הדברים לצערי הרב, רק כאשר המצב מתחיל להיות רע מאוד. על כן, נותר רק להמתין שיהיה רע יותר, ורק אז נתחיל אולי להפנים שחייבים להציל את המפעל הציוני האדיר הזה שקוראים לו מדינת ישראל, שהולך ומתרחק מרחק רב מחזון האבות המייסדים. ואני כמעט בטוח שזה יצליח. שיהיה באמת עוד הרבה יותר רע. האם אחר כך יהיה יותר טוב? זה תלוי בנו. רק אם נבין כי "באין חזון ייפרע עם" וכי הגענו למצב הזה בהיעדר מנהיגות ובהיעדר דרך, וכי אלו המובילים אותנו פועלים על בסיס סדר עדיפות שגוי בתכלית, רק אז, אולי, הדברים יתחילו להשתנות לטובה."