[ראיין: מרדכי ציון]

ש: ראיתי מידע סטטיסטי שלחילוניים יש 2 ילדים לזוג, לאומים-דתיים 4.2 ולחרדים 6.5, ולכן בעוד 15 שנה חצי המדינה תהיה דתית, ואחר כך רובה תהיה דתית.

ש: חשבתי שמספרי הילודה יותר גדולים. אך גם זה משמח מאוד. אגב, הילודה הערבית בארץ הולכת ויורדת והילודה היהודית הולכת ועולה, במיוחד ביהודה ושומרון.

ש: גם אחוז החרדים ילך ויגדל…

ת: אלא אם כן החרדים ייהפכו לדתיים-לאומיים והדתיים-לאומיים לחרדים וכבר לא ידעו מי נגד מי…

ש: אבל גידול מספר החרדים במדינה יביא אסון כלכלי למדינה, שהרי אינם עובדים?

ת: לא מדוייק. ספרדים-חרדים עובדים. חסידים – עובדים. ליטאיים – חלק עובדים וחלק לומדים תורה.

ש: אבל אצל החרדים-הליטאיים יש אידיאל קיצוני לא לעבוד אלא ללמוד.

ת: גם זה לא מדוייק. בעבר הם עבדו. אלא אחרי השואה בה נכחדו כל כך הרבה לומדי תורה, גדולי ישראל החרדים נקטו בהוראת שעה שעתה יש ללמוד בכל מחיר כדי לבנות מחדש עולם התורה. אך לאט לאט הם כן עובדים.

ש: האם אם אין מטרה שיהיו הכי הרבה תלמידי חכמים בעם ישראל?

ת: ודאי. שכולם יהיו תלמידי חכמים. אבל יש תלמיד חכם פרופסיונלי ויש תלמיד חכם בעל מקצוע אחר.

ש: בינתיים יש הרבה אברכים ליטאיים – כן ירבו – שלומדים תורה ונקלעים למצבים כלכליים קשים מאוד. הם טוענים: פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן.

ת: עקרונית זה נכון. אם אותו לומד תורה באמת מוכן להסתפק בפת במלח ובשינה על הרצפה, וגם אשתו מוכנה, אז יישר כחם, ד' יברך אותם. אבל אם הוא גם רוצה לקנות דירה, בגדים יפים ולערוך טיולים – אז אי אפשר לרקוד בשתי החתונות. אי אפשר סתם לגלגל גמ"חים, ולהוציא הוצאת ללא כיסוי.

ש: אז מה הפתרון?

ת: לצמצם הוצאת ולהגדיל הכנסות, כך שלא יהיה חוב הולך וטופח. כניסה סיסטמתית לחובות, היא חטא, גם נגד השכל, גם נגד התורה, גם נגד שלום בית.

ש: ומה עם מידת הבטחון?

ת: אם הוא באמת מוכן למסור את הנפש בפת במלח, אז ד' יבוא לעזרו במצב זה. אבל אי אפשר סתם לסמוך על הפתגם "נסתדר", "אל תתן לעובדות לבלבל אותנו". זה דמיון של שקר. אלא במקרה כזה יש לצאת לעבוד, ולא לסמוך על הנס.

ש: בגמרא ברכות לה,ב רבי שמעון בר יוחאי סובר שיש ללמוד תורה תדיר וד' יעזור?

ת:אכן רשב"י אמר ללמוד תורה יומם ולילה, ורבי ישמעאל אמר לעבוד ולצרף קביעת עיתים לתורה. הרבה עשו כרשב"י ולא עלתה בידם, הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלה בידם. אם כן לימוד תורה תדיר הוא דרך ליחידים, ומלאכה היא דרך לרבים.

ש: אז אותם יחידים יכולים לנהוג כרשב"י?

ת: הם עוד לא הגיעו לדרגת רשב"י. עיין פלא יועץ ערך פרנסה, שאנחנו הקטנים אינינו בדרגת רבי שמעון בר יוחאי ועלינו לצאת לעבוד ולא לסמוך על הנס ("והנה ידוע שיש מחלקת בש"ס [ברכות לה ב], שרבי שמעון בן יוחאי סבר שאדם צריך לעסק בתורה תדיר ומלאכתו נעשית על ידי אחרים, ורבי ישמעאל סבר שצריך לנהג מנהג דרך ארץ. ופרשו המפרשים שדברי שניהם אמת. ופשר דבר הוא, שהחסידים, מתוך שחסידים הם, מלאכתם מתברכת שלא כדרך הטבע, ובמעט שעוסקים במלאכה, ברכת ד' היא תעשיר, ולשאר עמא הקדוש ברוך הוא שולח פרנסתם בדרך טבע, ויפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, שתורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וכו' [אבות ב ב], ואם אין קמח אין תורה, אם אין תורה אין קמח [שם ג יז]. הנה כי כן כגון אנן יתמי דיתמי צריכים אנו להתנהג בדרך טבע, ויצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב, ואשר בכחו לעשות יעשה, והשם הטוב בעיניו יעשה". פלא יועץ שם – מ"צ).

ש: נחזור לענייננו: מה יהיה עם כלכלת המדינה כאשר אחוז החרדים יגדל?

ת: אז הם יתחילו לעבוד. מה שלא יעשה השכל, יעשה האילוץ. אגב, גם לא די לעבוד בעבודה בעלמא כדי לצאת ידי חובה, אלא צריך מקצוע מכובד, בו מרוויחים כסף רב, שהרי יש להם משפחות גדולות. וכמובן מקצועות כאלה גם יביאו ברכה למדינה. אלא כל זה אי אפשר בכח, אלא בסבלנות ומתוך אמון.

ש: ומה יהיה עם הצבא, הרי מעט חרדים הולכים לצבא?

ת: לא לדאוג. עם הזמן הם ילכו יותר ויותר. כל שנה יש יותר. רק בשנה האחרונה בגלל גזירת הכפיה מספרם ירד פלאים. הוא מה שאמרנו: לא בכח, אלא בסבלנות ובאמון.