אשת החינוך מזהירה: אי ודאות במערכת החינוך עלולה להחריף את מצוקת הילדים

החזרה לשגרת לימודים אחרי תקופת החופש הגדול אינה פשוטה, ולרוב היא מאתגרת את כולנו, הורים, מורים ובעיקר תלמידים. השנה המורכבות גדולה יותר, משום שאנו עדיין בתוך תקופה ביטחונית קשה. ההודעה על אפשרות לשביתה מוסיפה נדבך נוסף של חוסר ודאות, עוד לפני שהתלמידים הספיקו לפתוח את הספרים.

בתי הספר אינם רק מבנים. הם אמורים להיות בית, משפחה, עוגן רגשי, חברתי ולימודי. החזרה אליהם אחרי חופשת הקיץ אמורה להיות מלווה בשמחה ובתחושת ודאות, לא בבלבול וחוסר שקט.

קול התלמידים: תחושת חוסר היציבות

כך סיפר לי אביתר, תלמיד כיתה י"ב שהגיע אליי לייעוץ: "כבר שש שנים מאז הקורונה ועד מלחמת חרבות ברזל כל שנה בסוף החופש הגדול אנחנו מקבלים הודעות על סכסוך עבודה בין ארגוני המורים לאוצר ואיומים על שביתה. אנחנו התלמידים מרגישים כלי משחק בידיים של כולם וקורבנות של המערכת". 

הוא הוסיף: "אנו זקוקים לתוכנית ברורה שתיתן לנו יציבות ולא תפקיד אותנו לידי תסכולים מקצועיים או החלטות מדיניות, אנחנו מבקשים מהצדדים לפתור את המצב בהקדם ולמנוע פגיעה נוספת בנו, התלמידים". דבריו משקפים תחושה רווחת אצל בני נוער רבים: חוסר יציבות מתמשך, פגיעה במוטיבציה ואובדן אמון במערכת החינוך.

ההשפעה של המצב הביטחוני

במלחמת חרבות ברזל חווינו נפילות טילים סמוך לבתי ספר, בתים של תלמידים נפגעו, וילדים פונו מבתיהם. מצבים כאלה המחישו עד כמה חשוב שלתלמידים יהיה עוגן יציב גם בתוך מציאות סוערת. למרות זאת אני מאמינה שבכל קושי יש גם הזדמנות. אי הוודאות היא אתגר, אך גם קריאה לפעולה: עלינו להתחבר ליצירתיות, לאופטימיות ולמצוא פתרונות שיחזקו את התלמידים ויאפשרו להם יציבות למרות המצב.

קריאה לפעולה: יצירת ודאות פנימית

הילדים היום, במיוחד בני נוער בתיכון, מבינים היטב את המתרחש, חשופים לחדשות לרשתות החברתיות ולעיתים אף רגישים יותר מאיתנו לאי צדק ולחוסר ודאות. הידיעה שעשויה להיות שביתה בתקופה כה רגישה עלולה לפגוע במוטיבציה שלהם, בציפיות שלהם לשנה החדשה ואף באמון שלהם במערכת החינוך.

תחושת חוסר הצדק בולטת במיוחד: "למה אנחנו צריכים לשלם את המחיר על סכסוך בין המבוגרים? איזו דוגמה אישית הם נותנים לנו?" זו שאלה שמרבים לשאול.

מה נדרש מאיתנו? להקשיב, לאפשר לתלמידים לבטא את דעתם, לעודד יוזמה, לחשוב יחד איתם על דרכים לנצל את הזמן במקרה של שביתה: חיזוק תחומי עניין, למידה עצמאית, פרויקטים אישיים. בעיקר ליצור ודאות פנימית, גם כשיש אי ודאות מבחוץ, אפשר לבנות ודאות מבפנים באמצעות קשרים, שגרה ותמיכה הדדית. להתחייב ליציבות, החזרה לבית הספר היא לא רק פתיחת דלתות; היא הצהרת כיוון. על המדינה, על המערכת ועלינו, המורים, להבטיח מסגרות פדגוגיות ברורות לצד תמיכה במורים, שהם ההון האנושי היקר ביותר שיש לנו.

נקווה ששנת הלימודים תיפתח כסדרה, והאיומים לשביתה יישארו בגדר איומים בלבד, כפי שקורה כמעט בכל שנה במיוחד אחרי תקופה קשה של מלחמה, אזעקות ונפילות טילים, הילדים שלנו זקוקים יותר מתמיד למסגרת, לשגרה ולתחושת ביטחון. זה התפקיד שלנו, להאמין, לחזק, ולהעניק להם התחלה יציבה לשנה החדשה.

כתבה את הטור אהובה ונה, מורה ומנהלת בית ספר לשעבר, בעלת תואר שני בחינוך, מנטורית ומאמנת רגשית.