בתור אחד שלמד במרכז הרב כמה שנים הייתי דבוק במרן הרב שפירא זצ"ל. כמה שנים לאחר פטירתו הגעתי איכשהו לאותו ת"ח בצפון. הייתי שומע את שיעוריו כמעט כל יום בחודשים האחרונים. גם אני מרגיש שיש מה להתייחס לאותו סיפור והנקודה הזאת משום מה לא מושמעת/מצונזרת ואכמ"ל.

ציבור יקר שגולש ב"סרוגים" בוודאי יודע שכל יום יש מסקנה חדשה (אולי שכחתי משהו), או שהבעיה היא ברבנים, או שהציבור תמים ומטומטם (הכי קל לסלף את המציאות). אדם שלא גדול בתורה, מתעסק בקבלה, מסלף את ההלכה, נוהים אחרי נביאי שקר, מה עוד שכחתי?

ציבור יקר, כולם מאשימים את כולם, כלומר כל אחד מאשים במה שהוא עצמו נוגע בדבר. הבעש"ט אומר על המשנה "כל נגעי אדם חוץ מנגעי עצמו", כלומר כל נגע שיש מחוץ לבן אדם והוא מזהה אותו, זאת אומרת שלו עצמו יש את הבעיה הזאת. (למשל, מי שידוע בתור לא ת"ח גדול בש"ס מאשים את הציבור שהולך ושואל מי שאינו ת"ח בש"ס. רבנים שמצפצפים על רבנים אחרים, מזהירים מפני זלזול בת"ח ..(ואכמ"ל אבל הדברים ידועים בעולם) הכל טוב לאינטרנט לפחות יזכירו את שמם שוב ושוב אבל דבר אחד קטן בכל הסיפור שכחנו.

המשנה אומרת אל תאמין בעצמך עד יום מותך- זה הפשט ותו לא. על הבעש"ט מסופר שבשעת מיתתו התפלל אל תאמין בעצמך , שלא יגיע לידי גאווה ויבוא לידי חטא.

חז"ל אמרו "אין אפטרופוס לעריות" זה כפשוטו. כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו – זה כפשוטו.

בכל המאמרים האחרונים כל אחד יודע חשבונו של עולם, אבל לא ראיתי מי שאמר את האמת לאמיתה (חוץ מהרב סבתו שדיבר על יראת שמים שחסרה). גם אם מדובר בת"ח גדול או מי שהיה 80 שנה כהן גדול בסופו של דבר – המשנה אומרת את האמת הפשוטה; ליצר הרע יש תמיד עבודה והמלחמה קשה בכל יום, והעיקר שהאדם ילחם עם היצה"ר, וגם אם נופל יחזור וילחם – קוה אל ה', חזק, ושוב קוה אל ה'.

בלי סייעתא דשמיא קשה להלחם ביצה"ר. בראתי יצה"ר בראתי תורה תבלין. ולמרות זאת יש מלחמה קשה שמפילה חללים – יש שאלה אחרת; אם התורה היא תבלין ליצה"ר ולמרות זאת נופלים כנראה יש בעיה בתורה שאותו אדם לומד, חסר לו משהו או דבר נוסף – אין אני נביא, אבל בכל מה שקראתי לא ראיתי שציינו עובדה קטנה זו. וה' הטוב ירחם בעדינו ונראה בנחמת ציון וירושלים.