רב קהילת 'השמשוני' במודיעין, הרב חיים נבון, מתייחס לפרשת "הרב מהצפון" ומבהיר כי התנהלותו של רב אחד אינה מאפיינת את התנהגותם של כלל הרבנים.

"פרשת "הרב מהצפון" אינה הוכחה נגד מקובלים. אני לא מתלהב מהכיוון התורני הזה, אבל חטאו של רב יחיד אינו יכול להיות הוכחה שהסגנון הרבני הזה שגוי. שהרי גם דוד המלך חטא, להבדיל ("להבדיל", גם משום שדוד מיד הודה ועשה תשובה)", כותב הרב נבון.

הרב נבון מוסיף: "מה שכן, ר' אייזיל חריף אמר שההבדל בין ראש ישיבה ליטאי לבין רבי חסידי הוא ההבדל בין כאב ראש לכאב בטן. אם הילד אומר שיש לו חום וכאב ראש והוא לא רוצה ללכת לחיידר, האמא שמה יד על ראשו, ואומרת: אין חום – אתה הולך. אבל אם הילד יותר חכם ואומר שיש לו כאב בטן, אין שום דרך לבדוק זאת, והוא נשאר בבית. כך גם ראש ישיבה, אם אומרים שהוא תלמיד חכם – ובכן, שיאמר שיעור ונבדוק זאת. לעומת זאת, על רבי חסידי אומרים שהוא צדיק – ואת זה אין שום דרך לבדוק".

"ומה שנכון לגבי רבי, נכון שבעתיים לגבי "מקובל", הוא קובע.

לדבריו: "זה אומר קודם כל שקשה מאוד לדעת מיהו צדיק אמיתי. וזה אומר גם שקשה לברור בין דבריו, ולהפריד את התבן מן הבר. סגנון ההנהגה בחצרות כאלו הוא לעתים קרובות אוטוריטרי, שאינו מאפשר ביקורת כלשהי".

הרב נבון מנסה להבין מהתפוצצות הפרשה על סגנונו של הרב מהצפון ואומר כי "בישיבות רבות מקובל להתקיף את ראש הישיבה בשאלות קשות בזמן שיעורו. מקובל גם שתלמידים ותיקים מאמצים את דרכו של הרב שלהם בנקודות מסוימות, ומסתייגים ממנה בהקשרים אחרים. אם "הרב מהצפון" היה ראש ישיבה שמחנך לביקורתיות, יש להניח שתלמידיו ותלמידותיו לא היו מצייתים להוראותיו המעוותות. אך בחצרות מקובלים נוצרת לעתים אווירה של התבטלות גמורה, שבה לא שואלים שאלות. את כאב הבטן הזה צריך לרפא.