ראשית כל, איני כותב את הדברים הבאים כי אני חכם יותר מאחרים אלא רק כי אין חכם כבעל ניסיון, ואין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהם. אמנם למדתי בישיבתו רק שנה אחת בלבד, ומכל מקום מסופקני אם גם במקרה זה חל כלל רבותינו ז"ל כי אין אדם עומד על דעת רבו עד ארבעים שנה…

שבעת הלקחים נכתבו בהתייעצות עם תלמידי חכמים.

א. והוא עד או ראה – אל תאמין לסיפורי מופתים אם לא ראית בעיניך. כשנכנסתי לישיבתו כבר הולעטתי בכמויות גדולות של סיפורי סיפורים על כוחותיו ומופתיו, ובתמימותי (השגויה) האמנתי. המדהים הוא שחלק מן הסיפורים היה ניתן להפריך על ידי שיחת טלפון אחת. לדוגמה, האמירה הייתה כי כבר בישיבה התיכונית הוא היה בעל כוחות. בימים אלו, שוחחתי עם בן כיתתו – בלשון המעטה לא היו דברים מעולם. כנ"ל לגבי ישיבת ההסדר שבה למד.

ב. אין הנחתום מעיד על עיסתו – רבים מן הסיפורים ככל הנראה סופרו מלכתחילה על ידי ראש הישיבה והפכו להיות אמת שאין להרהר אחריה. ודאי שאסור לאדם להרהר אחר ראש ישיבתו. אך לפני שהחליט שרוצה להופכו למורו ורבו ודאי שמצוה לחקור ולדרוש. ובכל מקרה, לעולם לא לבטל שיקול דעת עצמו.

ג. לא תשמע – מעולם לא שמענו שבעל מופתים ראוי לכהן כראש ישיבה מכוח מופתיו. מופתים לא מעידים על כלום. גם שבתאי צבי ונתן העזתי היו בעלי מופתים. ראש ישיבה צריך להיות אדם אשר בראש ובראשונה הינו תלמיד חכם. מה הגדרת תלמיד חכם? זה ששואלים אותו הלכה בכל מקום ועונה. לצערי, זו ממש לא הייתה המציאות.

ד. מידות – רוח הקודש מחייבת מידות תרומיות. לא ייתכן בעל רוח הקודש בעל גאווה או בעל מחלוקת. נכון, אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא. אך אפילו מתלמיד חכם "רגיל" נדרש להיות במדרגה כזו שמיד מכיר בחטאו ועושה תשובה. קל וחומר בעל רוח הקודש, אשר ניצבת בסולם הנבואה.באוזניי שמעתיו מתרברב על ראש ישיבה אחר. (מדוע לא מחיתי ולא הזדעזעתי? על כך ראו לקח ז).

ה. אנוכי הרואה – אדם הטוען להיות בעל רוח הקודש לא יכול ליהנות מפריבלגיה של הורוסקופ משובח… כשהוא צודק אז ודאי דבר ה' היה בפיו, וכשטועה – לא קרה כלום. נביא ה' שלא התקיימה נבואתו אפילו בפרט קטן – דינו בחנק!

נכון, אין בזמננו נביא אך לא ייתכן שמקובל יטעה פעמים רבות ונמשיך לנהור אחריו. מי שלא מוכן להעמיד את דבריו במבחן (אין צורך בחנק…) – אין לשמוע לו. באזניי שמעתיו אומר דברים לא נכונים פעמים רבות. אציין שמעודי לא שמעתיו אומר דברים על טבעיים נכונים. אמנם יש רבים שטוענים שבמו עיניהם ראו ובמו אוזניהם שמעו. ייתכן שאכן ראו ושמעו, אך גם הם מודים שפעמים רבות לא צדק.

ו. ואנוכי לא ידעתי – הרב הנ"ל קיבל את ברכת הדרך מהרב מרדכי אליהו זצ"ל אשר המשיך לראות בו כצדיק בה בשעה שנפל באיסורים חמורים. בהיסטוריה של עם ישראל, יש מקרים רבים שחכמי ישראל הוסתר מהם רשעות תלמידיהם. אין זה מטיל דופי ברבותינו. כך רצתה ההשגחה העליונה ויש לראות זאת כניסיון. אך יש ללמוד מכאן שהחובה לפקוח עין ביקורתית מוטלת על כל אחד ואחת.

ז. עינינו לך תלויות – תלמיד צריך להתאבק בעפר רגלי רבותיו. ר' חיים מוולוז'ין מפרש את המילה להתאבק מלשון התאבקות. מחד גיסא, התלמיד צריך להקשות ולשאול על דברי רבו ולא לקבל את דבריו ללא ביקורת שכלו. מאידך גיסא, לזכור שהוא אמנם מתאבק אך רק בעפר רגלי הרב…

אם לא ניתן לדון עם הרב, וכל שכן כשהאדם נעשה תלותי ברבו וזורק את שכלו, עלולים להגיע למחוזות שלצערנו הגענו אליהם כעת.

לא לאבד את האמונה בחכמים

ולסיום, אחרי הכל ולפני הכל – המשפחה, התלמידים וכל המעגלים הקרובים והרחוקים נפלו קורבן. אין להאשים אותם אלא לחבק אותם.
תקוותי שנעמוד כולנו בניסיון הקשה שהקב"ה מעמיד אותנו בו בימים אלו. לא נאבד את אמונתנו בחכמי ישראל מעבירי מסורת ישראל.
נזכור שמדובר במקרה כואב אחד, וכנגד אותו "מקובל" יש אלפים ורבבות של תלמידי חכמים זכים וטהורים, אשר ראויים ללמוד מהם תורה בטהרה.

מחקרים רבים מראים כי 10% מהפסיכולוגים מטרידים את מטופלותיהן, ובכל זאת לא שמענו קריאה לסגור את מוסד הפסיכולוגיה. ההבנה כי התורה נקנית באמונת חכמים ובקשר איתן בין תלמיד לרבו צריכה לעמוד לנגד עינינו ולהיות מועברת לבני הנוער, גם בשעות קשות אלו. "ובכל זאת אנו ליה, וליה עינינו". (למחקר)