יום לאחר חתימת ההסכם בין 'הבית היהודי' ל'הליכוד', פורסם ב'סרוגים' כי אחד הסעיפים שהשר נפתלי בנט התעקש להעביר במסגרת המשא ומתן הקואליציוני הוא סעיף 'החוק הנורבגי' שיאפשר לאחד משרי המפלגה להתפטר מהכנסת ובכך לאפשר את כניסתו של הבא ברשימה לכנסת.

על פי ההסכם "ראש הממשלה יגיש לאחר כינון הממשלה הצעה לחקיקת 'חוק נורווגי קטן' שבמסגרתו יתאפשר לח"כ אחד, מסיעה של עד שנים-עשר חברי כנסת, אשר מונה כשר, להתפטר מהכנסת ולכהן כשר שאינו ח"כ". עוד עולה מסעיפי ההסכם כי "לשר שיתפטר כאמור, יתאפשר לחזור ולכהן כח"כ כאשר יסיים את תפקידו כשר. חזר השר לכהן כח"כ כאמור, יסיים את תפקידו חבר הכנסת האחרון אשר נכנס לכנסת מסיעתו".

בכדי להוציא לפועל את הסעיף המדובר ולהחזיר את חברת הכנסת שולי מועלם לכנסת, החלה שרת המשפטים, איילת שקד (הבית היהודי) לקדם את עניין החוק הנורבגי ואף נפגשה עם גורמים מקצועיים.

אלא שבימים האחרונים נראה כי הדרך לחזרתה של מועלם לכנסת ארוכה מתמיד.

על פי הדיווח באתר nrg, מועלם, שכבר דחתה מספר הצעות עבודה שקיבלה, ביקשה באחת מישיבות הסיעה לקבל מידי היכן עומדים הדברים.

מי שמציבים את המכשול העירי הם ראשי המפלגות החרדיות שדורשים שהחוק הנורבגי יחול לא רק על שרים אלא אף על סגני שרים. בסיס הדרישה עומדת על העובדה שבמפלגת 'יהדות התורה' אין שרים אלא רק סגני שרים, ובכדי שגם הם יוכלו להכניס ח"כ נוסף החוק צריך להכיל גם את האפשרות של סגני השרים להתפטר ולהמשיך בתפקידם.

על פניו זהו מכשול שיש לו פתרון, אך מי שמונע אותה הוא יו"ר מפלגת 'כולנו', משה כחלון, שמתנגד להחלת החוק גם על סגני שרים.

אלא שגם אם יוצאים מנקודת הנחה שהמכשולים הללו אכן פתירים ואפשר להגיע בהם להבנות, ישנה בעיה נוספת והיא ככל הנראה העיקרית, והיא חוסר רצונו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לראות את החוק הזה עובר.

על פי תפיסתו של ראש הממשלה, שר מחויב להצבעות בכנסת הרבה יותר מחבר כנסת רגיל, ולכן שר שיצביע נגד עמדת הקואליציה נתפס כמי שמגיש את התפטרותו מהתפקיד ולכן הסיכויים שיצביע נגד עמדת הממשלה הם אפסיים, לכן נתניהו לא מתכוון, בטח ובטח בממשלה של 61 חכי"ם בלבד, לאפשר להכניס חבר כנסת, שאינו מחוייב להצבעות, במקום שר שמרגיש מחוייב לממשלה.

כך או אחרת, גם אם בסופו של יום מועלם אכן תחזור לכנסת, זה יהיה הרבה יותר קשה והרבה יותר מאוחר ממה שציפו במפלגת הציונות הדתית.