[ראיין: הרב מרדכי ציון]

ש: יש אנשים שאומרים שאסטרואיד עומד בקרוב להתנגש בכדור הארץ ויהיה חורבן. מה המקור?

ת: אין לזה מקור. אין זו שאלה הלכתית או אמונית אלא מדעית. אמנם יש הרבה אסטרואידים באזור, אבל הסיכוי להתנגשות עם כדור הארץ הוא קרוב לאפס. וגם הנזק שגורם אסטרואיד תלוי בגודל שלו. וככל שהוא גדול הסיכון של התנגשות קטן.

ש: יש הערכות בנדון מפי אנשי מדע?

ת: כן. אפשר למצוא באתר של נאס"א NASA, במדור NEO, Near Earth Objects, גופים קרובי ארץ או עצמים קרובי ארץ, או באתר של האגודה הישראלית לאסטרונומיה.

  • גודל פחות מ-10מ': תדירות 200: לשנה. תוצאה: מתפרקים באטמוספירה.
  • 100-10מ', 1 למאה שנה. תוצאה: הריסת עיר, צונאמי.
  • 100מ'-1 ק"מ, 1 כל 30000-5000 שנה. 100-5 מליון הרוגים.
  • מעל 5 ק"מ, 1 כל 100 מליון שנה. תוצאה: אסון עולמי, העלמות המין האנושי.
  • 200-100 ק"מ, 1 כל מיליארד שנה. התאדות כל האוקיאנוסים, העלמות כל צורת חיים.

אז אתה רואה שאין מה לדאוג.

ש: למה אסטרואיד בפחות1 מ-10מ' מתפרק באטמוספרה?

ת: כי כאשר הוא נכנס לאטמוספירה, כחות החיכוך מעלים את החום שלו עד שהוא נשרף או מתפוצץ. אבל אם הוא גדול יותר, הוא לא נשרף לגמרי ואז מתנגש בכדור הארץ וזה אסון.

ש: וזה קרה פעם?

ת: כמה פעמים. בשנת תשע"ג ברוסיה, בגודל של 20 מטר בערך, במשקל 9000 טון, ונכנס במהירות של 50,000 קמ"ש ככדור אש, אבל בחסדי ד' הוא כן התפוצץ, אולי בגלל שנכנס במקביל לכדור הארץ ולא מלמעלה למטה, או אולי בגלל סיבה אחרת. הוא התפוצץ בגובה של 50-30 ק"מ, בעוצמה של 30 פצצות גרעיניות כמו הירושימה, וגרם ל-1500 פצועים ולהרס 7000 בתים.

ש: נראה מפחיד מאוד. והם יש אסטרואידים שכן התפוצצו וגרמו נזק עצום?

ת: בודאי. הרבה. הכי מפורסם הוא אסטרואיד בגודל 10 ק"מ, כלומר הר גדול, שהתרסק באריזונה או בקולורדו – איני זוכר – לפני 65 מליון שנה, והשאיר שם מכתש ענק שאפשר לראות עד היום.

ש: 65 מליון שנה! זה לפני אדם הראשון!

ת: נכון. אדם הראשון זה לפני 5775 שנה. אלא לפני אדם הראשון היה תוהו ובוהו, ויתכן שאותו תהו ובהו נמשך מיליארדים שנים. וכבר הזכיר מרן הרב קוק באגרת את מדרש חז"ל שהקדוש ברוך הוא היה בונה עולמות ומחריבם (אגרות ח"א עמ' קה).

ש: ומה גרם אותו אסטרואיד?

ת: בודאי חורבן עצום על פני כדור הארץ. אגב, יש טוענים שמן הרע הזה יצא טוב, כי עקב זה הוכחדו כל הדינאוזורים, והתחילו להתפתח היונקים, ומהם בסופו של דבר התפתח המין האנושי, כמובן הכל על פי סדר ההנהגה האלהית, שמוציא טוב מרע.

ש: אולי זה המעבר בין יום חמישי ליום ששי במעשה בראשית?

ת: אולי… גם יש טוענים שכל האסטרואידים שנפלו על פני הארץ גם הביאו פחמן ומים.

ש: זה יהיה המובן של מים עליונים ומים תחתונים אשר בסיפור מעשה בראשית.

ת: אולי…

ש: ומאיפה באים כל האסטרואידים האלה?

ת: על פי רוב מחגורה רחבה בין כוכב מאדים לכוכב צדק, יש של מליונים אולי מיליארד, אך רובם בגודל של גרגיר אבק, אבל יש גם כאלה בגודל של 100 ק"מ.

ש: אז איך הם מגיעים לכדור הארץ?

ת: לפעמים הם מתנגשים ומשנים כיוון, או בגלל סיבות אחרות כגון השפעת כחות כבידה, ואז הם מתקרבים לכדור הארץ. כל הזמן שהם יותר רחוקים מהירח, כלומר 400,000 ק"מ בערך, אין מה לדאוג. אך אם הם עוברים קרוב מאז, אז יש לעקוב.

ש: לעקוב?! איך לעקוב? מי עוקב?

ת: סוכנות החלל. נאס"א. הם ממפים את כל האסטרואידים אחד לאחד. אמנם הם קטנים, אך אפשר לצלם כל פעם פינה אחרת בשמים, ולראות אם יש שינויים. ואחר כך הם חוקרים מה התנועה של אותו אסטרואיד ואם יש סיכוי שיעבור קרוב לכדור הארץ. אבל כאמור צריך מעקב מתמיד, כי הם עלולים לשנות מסלול עקב סיבות שונות.

ש: שמעתי על אסטרואיד בשם אפופים ,Epophis מאוד מפחיד שעלול להתקע בכדור הארץ?

ת: זה בסרטים. הוא בגודל 300מ' בערך, ובמשקל 30 מליון טון בערך, ואם הוא יתנגש הוא יגיע במהירות של 50,000 קמ"ש בערך ויתפוצץ כמו 30,000 פצצות הירושימה. לא נעים. אכן הוא חוצה את מסלול כדור הארץ פעמיים בשנה. אבל במרחק סביר של 30,000 ק"מ, עשירית ממרחק הירח. נאס"א עשו חישובים ביחס לשנת תשפ"ט וכן לשנת תשצ"ו, אך הסיכון אפסי.

ש: מה זה אפסי?

ת: אחד לכמה מאות אלפים.

ש: אבל מה נעשה אם בכל זאת יגיע, הוא או אסטרואיד אחר? יש פתרונות?

ת: כן. פתרון אחד הוא לשלוח חללית במשקל טון שתתנגש בו ותטה אותו מן המסלול. לא בטוח שזה רעיון טוב. הוא עלול להתבקע לכמה חתיכות שעדיין מסוכנות. פתרון אחר הוא להצמיד רקטה שגם תגרום לו לסטות ממסלולה. גם זה מסובך מבחינה טכנית. עוד פתרון לגרור אותו הצידה…

ש: עם חבלים ושרשראות…

ת: לא. בעזרת כח הכבידה של חללית כמשקל טון הסמוכה לו. אך גם זה מסובך לייצב אותה חללית. ויש עוד פתרונות. כולם בשלבי מחקר.

ש: אז אין פתרון בטוח, אולי אפשר לפוצץ אותו אסטרואיד בעזרת פצצה גרעינית?

ת: גם זה רק בסרטים. הוא יתפוצץ לאלפי חתיכות קטנות שירוצו בכל הכיוונים ולא נצליח להשתלט עליהם. פעם שני לוויינים התנגשו בחלל, התפזרו למליוני שברים בלתי נשלטים המסכנים חלליות ולוויינים. נוסף לכך, על פי החוק, כלומר אמנת החלל החיצון, אסור לפוצץ פצצות גרעיניות בחלל. והרי אנחנו שומרי חוק. אבל אין מה לדאוג.

ש: בכל זאת אני מבין שאיום האסטרואידים אינו פחות מאיומי כל מיני מלחמות. כדור הארץ נראה שקט ותמים, אבל באמת הוא מסובב סכנות.

ת: אל תדאג, שומר ישראל לא ינום ולא יישן, ויש לו גם שליחים טובים בנאס"א ובמיוחד גוף שנקרא .Spaceguard גם במדינת ישראל אנו שותפים לגילוי ומעקב, בשלוחה החשובה שלנו הנקראת "מגיני ארץ", על שם הפסוק "כי לאהלים מגיני ארץ מאוד נעלה" (תהילים מז י), מזמור שאומרים לפני תקיעת שופר. יש כ-6000 "גופים קרובי ארץ", אבל אין לדאוג.

ש: הרב למד אלקטרוניקה ולא אסטרונומיה?

ת: למדתי מתמטיקה פיסיקה כמיה חשמל ואלקטרוניקה, וגם קצת אסרונומיה. אמנם הנושא שלנו שייך לפיזיקה-אסטרונומיה-גיאופיזיקה, אבל כל המדעים הם חברים, אך כדי לדעת כל מה שאמרנו, אין צורך ללמוד באוניברסיטה.

ש: גם על הירח מגיעים אסטרואידים?

ת: כן. לכן הוא מלא חורים ומכתשים. אין לו אסטמוספירה שתגן עליו. גם כדור הארץ יודע לרפא את עצמו ברוב המקומות.

ש: נחזור לאסטרואידים הקטנים. זה מה שנקרא כוכב נופל?

ת: כן. זה נקרא מטאור, כלומר תופעה שמימית, פס אור כאשר מטאוריד חודר לאסטמוספירה, כלומר גרגיר חול או סלע קטן, והוא נשרף. על זה מברכים כחו וגבורתו מלא עולם או עושה מעשה בראשית. עיין ברמב"ם: "ועל האור שבאויר שיראו כאלו הם כוכבים נופלים ורצים ממקום למקום או כמו כוכבים שיש להם זנב על כל אחד מאלו מברך ברוך שכחו וגבורתו מלא עולם ואם רצה מברך עושה בראשית" (רמב"ם הלכות ברכות י יז -מ"צ). אין זה כוכב ממש, לכן דייק בשולחן ערוך (או"ח רכז א – מ"צ) וכתב "כמין כוכב". בימינו, הם נקראים מטאורים, שהם חלקיקים מכוכבים שמתפזרים, וכשמתחככים עם האטמוספרה מתלהטים ונעשים ככדור אש אשר טס ממקום למקום. בכל לילה יש מטאורים, אך לא תמיד רואים אותם כי צריך חושך רב, ופה יש אור רב, פנסים וכו', לכן מצינו בפוסקים שמנהג העולם שלא לברך בשם ומלכות על תופעה זו (פסקי תשובות רכז אות א – מ"צ).

ש: ובסיכום?

ת: מה רבו מעשיך ד' כולם בחכמה עשית. ועל אף שיורים עלינו מכל עבר, רבונו של עולם שומר עלינו, ומחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית.