חיזוק לרב חיים אמסלם.

הרב משה צוריאל, מרבני ישיבת 'תורת החיים', שיגר מכתב למחבר הספר 'זרע ישראל', הרב חיים אמסלם, ובו הביע תמיכתו על גישתו המקלה בעניין גיור קטינים אף ללא קבלת מצוות.

בפתח מכתבו כתב הרב צוריאל: "בעניין דעתו שמצוה לגייר קטנים מזרע ישראל. וכ"ש אם יתחנכו בבית ספר ממלכתי דתי גם אם האמא אינה מתגיירת".

לדבריו: "קראתי בתשומת לב דברי כת"ר ללמד כי חוסר "קבלת מצוות" אצל גיור קטנים אינה לעיכובא, ושמחתי שכת"ר הביא דברי שו"ת איש מצליח, וכן דברי הגר"מ פיינשטיין, וכן דברי מהר"ם שיק, להקל בזאת".

הרב צוריאל הוסיף מקורות המחזקים את גישתו של הרב אמסלם וכתב: "נזכרתי בדברי שו"ת הרדב"ז (ח"ב סי' תרכו), ומובא אצל גאון-דורנו הרב עובדיה יוסף זצ"ל בשו"ת יביא אומר (ח"ד או"ח סי' כ ס"ק ג, עמ' פב) "דאזלינן בתר ג' עמודי הוראה להיות הכרעתם הכרעה בין להקל בין להחמיר".

הרב צוריאל מדגיש גם את דעתו של הרמב"ם וכותב "כל שכן שלדעת הרמב"ם אין קבלת מצוות כלל לעיכובא אפילו אצל מבוגרים".

בסוף מכתבו כתב הרב צוריאל: ויהי רצון שזכות ארץ ישראל תשפיע על הרבנים לקרב ולא לרחק, לבנות ולא לסתור. "חביבה ארץ ישראל שמכשרת גרים" (סוף מסכת גרים)".

צריכים לזכור כי בתלמוד ירושלים לא אמרו מאמר ההוא הנועז "קשים גרים לישראל כספחת". נלע"ד הטעם כי בני א"י ראו מרחוק, שעתיד לצאת מאלו הגרים זרעא מעליא, כמו רבי עקיבא, כמו רבי מאיר, כמו שמעיה ואבטליון. בני א"י צופים למרחקים, ולא כבני בבל המדגישים את ההווה, שלעת עתה כמה מהגרים ממשיכים בסורם. ולפי הירושלמי, כל שמסתיים בטוב, הרי יש בו בחינת הטוב גם בתחילתו. כי אוירא דא"י מחכים, ואיזהו חכם? הרואה את הנולד".

בסוף דבריו כתב הרב צוריאל כי הוא מתיר לפרסם את דעתו ברבים: "בברכת כל טוב סלה, ויהי רצון שדבריכם היוצאים מן הלב, יכנסו ללבבות, ואני מסכים לפרסם דעתי ברבים".