כשתמה לפנות בוקר, אחרי עשר שעות ישיבת הקבינט המורחב, נסע הרמטכ"ל להשלים כמה שעות שינה.

בצהרים הוא כבר היה באוגדה ובפיקוד הדרום שם כינס את מפקדי האוגדות עם ראשי פיקוד הדרום כדי ללמוד וללמד על משמעויות החלטת הקבינט להשתלט על עזה, לפרק את חמאס, להחזיר את החטופים, לשמור על המצב ההומניטרי ולשלוט בטחונית בעזה עד אשר יגיע גוף כל שהוא שימלא את החלל שאחרי חמאס.

הדיון היה מקצועי ועינייני.אגף המבצעים שכבר אמש הציג חלופות שונות להמשך הלחימה שמע את מפקדי האוגדות.

ארבע אוגדות פועלות עכשיו בעזה. אוגדה 162 ו- 99 בחלק הצפוני, 36 במרכז ו 143 אוגדת עזה בדרום.

מפקדי האוגדות הציגו את נתוני השטח. הדאגה לשלום החטופים כינה. האמירות על המחיר מצד צה"ל לא נשמעו.

זה תפקידו של הצבא. לא להפחיד בנתוני נפגעים, לא להרשים בנתוני הרוגים.

הצבא מדבר במקצועיות.

גם אמש הרמטכ"ל היה התקפי ביותר.דיבר ברורות ובמקצועיות. הצגת הדברים חשובה.

ארבע נקודות עמדו בלב הצגת הדברים:

1. זמן הערכות ולימוד ההחלטות . זה לא זבנג וגמרנו

2. חשיבות ההכרה הבין לאומית לנעשה בעזה אחרי קמפיין הרעב. אסור להתעלם מזה.

3.התרעננות הסדיר,המילואים וטיפול ברק"מ לסוגיו. לכבוש או לכתר ולשלוט על עזה מצריך סדר גודל עצום של חיילים. צריך זמן לבנות זאת.

4. הכנת תוכניות לשינוע אוכלוסיה ומתן פתרונות לאיכלוסם. בכך יעסוק ראש המינהל האזרחי. זה דורש זמן.

בסיכום הדברים- זה לא לביצוע מיידי. הצבא צריך גם הוא זמן. כדי להיות מקצועי וזהיר לבל יפגעו לשווא לוחמים כדאי שאיש לא יעמוד עם סטופר.

תנו לצה"ל לנצח בזמן שלו.