חוקר התלמוד, ד"ר מנחם כץ בדק את יחסם של חז"ל כלפי פעילות ספורטיבית. מתוצאות מחקרו נראה, כי יחסם של התנאים והאמוראים להתעמלות ומשחקים ספורטיביים, היה חיובי והם אף עודדו פעילות מסוג זו.
בכתבה שתתפרסם מחר בעיתון "מקור ראשון" מובאים חלקים ממחקרו המראים על היחס החיובי של חז"ל כלפי משחקי ספורט. במספר מדרשים מובאת השוואה בין משחק בכדור, לבין מסירת התורה ממשה רבינו ליהושע ומיהושע לזקנים וכו'.
'מה הכדור הזה נמסר מיד ליד וסופה לנוח ביד אחד, כך משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה.' מצטט כ"ץ ומוסיף שאילו היה יחס שלילי למשחק בכדור, לא היו משתמשים חז"ל בדימוי הזה כלפי התורה.
את גישתו זו מרצה ד"ר שלמה כ"ץ בקורס במסגרת לימודי תואר שני (B.Ed) בחינוך גופני במכללה האקדמית לחינוך בגבעת וושינגטון. בין השאר מביא כ"ץ גם ציטוט מדברי הרב קוק ב"אורות" ביחסו החיובי להתעמלות: "גדולה היא תביעתנו הגופנית, גוף בריא אנו צריכים, התעסקנו הרבה בנפשיות, שכחנו את קדושת הגוף, זנחנו את הבריאות והגבורה הגופנית…"
"הדימוי הקיים בקרב הציבור הוא שבית המדרש ותרבות הגוף מנותקים, אפילו עוינים זה לזה, אבל על פי רוב זה לא ככה," אומר כ"ץ, "וכשבודקים מקורות מגוונים רואים שהתמונה שונה לגמרי."
"עד לעת החדשה גם תלמידי החכמים עסקו בפעילות גופנית, על אף שאנו נוטים לחשוב שהם הסתגרו רק בבית המדרש. באותם זמנים רוב האנשים עסקו לפרנסתם בעבודת כפיים. הם אולי לא קראו לזה פעילות גופנית, אבל הם בהחלט הפעילו את גופם."
כ"ץ הצליח למצוא גם אזכורים לספורט תחרותי, בעיקר בימי הביניים, אז נערכו תחרויות בין האבירים של אותם הימים, מנהג שהתפשט גם אל היהודים. בין המקצועות בהם התחרו היו רכיבה, היאבקות, ריצה ושחייה.
"אני לא מנסה להגיד שתלמידי חכמים עסקו בספורט כל היום, אבל זה היה משהו לגיטימי. הרמב"ם, למשל, מתייחס לפעילות גופנית בצורה מסודרת. ברור שהוא לא רואה את זה כתחום התעסקות מרכזי, ולא כמטרה בפני עצמה, אבל בלי השלב הזה, הוא טוען, אדם לא יכול להגיע להישגים לא בתחום האינטלקטואלי ולא בתחום הדתי."
את קו השבר מסמן כ"ץ בעת החדשה. כיוון שהספורט זוהה עם החילוניות וההשכלה, הוא נתפס כמשהו שלילי, ולכן היהדות הדתית תפסה ממנו מרחק. הרב קוק לעומת זאת, ראה בספורט דבר חיובי "כמו בדברים אחרים, גם כאן הרב קוק ראה את הספורט כחלק ממכלול שחייב לשרת את חזון הגאולה. תפיסתו הייתה נפש בריאה בגוף בריא."
==
הכתבה המלאה תפורסם מחר בעיתון "מקור ראשון"
תגובות