סינמה שו"ת פרק 20, פודקאסט הקולנוע של אתר סרוגים, אבי לודמיר מארח את הרב מרדכי ורדי, במאי ותסריטאי של סרטים כמו "עקרה", "השדה", "חתונה הפוכה", ולאחרונה "צנועים" – הסרט הדוקומנטרי הזמין לצפייה בהוט דוקו.

ורדי מגיע לראיון ישר מההקרנה של "צנועים", סרט שמביא לראשונה שיח פתוח על מיניות בציבור הדתי. "אנשים מגיבים באופן שהם רואים שהם חיכו לסרט הזה כבר הרבה זמן. סוף סוף מישהו פתח שאפשר לדבר על זה", הוא מספר.

להאזנה בכל אפליקציות הפודקאסטים – לחצו כאן


הדרך לקולנוע – ממשבר גיל ה-40

הדרך לקולנוע התחילה במה שהוא מכנה "משבר גיל ה-40, כמו רבי עקיבא". לאחר שהיה רב בישיבות שונות, בגיל 40 הגיע בית הספר לקולנוע מעלה והציע לו להיות ראש בית המדרש – אחראי על מערך שיעורים על התפר שבין קולנוע ליהדות.

שם הוא גילה את הפער בין כתיבת פרוזה לתסריטאות: "המרחק בין כתיבת פרוזה לכתיבת תסריטאות הוא מרחק גדול מאוד. בשביל לכתוב תסריט צריך תפיסה ויזואלית – דבר שלא היה לי לפני שהגעתי למעלה."

במעלה הוא פיתח תפיסה ייחודית: "הבנתי שקולנוע הוא פילוסופיה, קולנוע הוא תפיסת עולם. קולנוע זה בעצם בית המדרש העולמי הכללי. אם פעם בית המדרש היה באזור הפילוסופים, בית המדרש עבר לאזור האומנויות ובראשם הקולנוע."

המסקנה: "אם הקולנוע הוא בית המדרש העולמי, אז אני מרגיש צורך להיות שם, כמו שהרמב"ם, הרב קוק והרב סולובייצ'יק כשהם הבינו שבית המדרש העולמי נמצא בפילוסופיה הם התערבו והלכו לשם."

מתי ראית בקולנוע דמות ראשית סרוגה?

ורדי מעלה בעיה חשובה: "מאוד קשה היום להעביר בקרנות הקולנוע סרט שבו יש דמות ראשית עם כיפה סרוגה. מתי פעם אחרונה ראית סרט ישראלי שהדמות הראשית היא כיפה סרוגה?"

על קרן שומרון שהוא מנהל אומנותית, הוא מבהיר: "הקרן נותנת כסף לכל אזרח ישראלי. לא משנה אם הוא ערבי או יהודי או נוצרי. יש צמצום שורות נגד במאים שעלולים להגיע מאזור הימין."

על עקרונות היצירה שלו הוא אומר: "קולנוע ובכלל אומנות, כדי שהם יהיו טובים הם צריכים לבוא מהמקום האישי ולא מהאידיאולוגיה. כל הסרטים שאני עשיתי הם סוג של וידיאו תרפיה שלי."

החלום: לעשות סרט שואה

אם היה מקבל תקציב ללא הגבלה, הוא היה עושה סרט שואה: "השואה זה היה המפץ הגדול שהוציא אותנו מהגלות ובעצם החזיר אותנו לארץ ישראל. אני גם בן לניצולי שואה."

הרב מרדכי ורדי מייצג דור חדש של יוצרים דתיים המנסים לפרוץ דרך בקולנוע הישראלי. עם "צנועים" הוא פותח שיחים חשובים ורגישים מתוך מקום של כנות אומנותית.