לא רק בבית שמש ומטה יהודה, גם בתל אביב. אחרי שחשפנו בסרוגים כי בשנת הלימודים הקרובה עיריית בית שמש לא תקבל יותר תלמידים ממטה יהודה במוסדות החינוך בעיר, כעת מתברר כי הם לא היחידים. גם עיריית תל אביב החליטה להצר את צעדי התלמידים הגרים מחוץ לעיר, והדבר מגיע על חשבון מוסדות הלימוד. מתוכם הבעיה בולטת בין הייתר בשניים ממוסדות הדגל הסרוגים הפועלים בתל אביב.

עם זאת, חשוב לציין, כי בניגוד לבית שמש, בתל אביב הסיפור מעט שונה. בין הערים השונות בגוש דן קיים הסכם רב שנים, לפיו תלמידים השייכים למגזר מסויים או שהם מעוניינים ללמוד תחום לימודים מסוים שאינו מצוי בעירם, הם רשאים לבחור ללמוד בעיר שכנה. והנה, בשנת הלימודים הקרובה, עיריית תל אביב, מאותה סיבה של חוסר מקום בכיתות ועליה גדולה במספר התלמידים בעיר, החליטה לא לאפשר יותר "אירוח" תלמידים מבחוץ, או לכל הפחות להגביל זאת בצורה משמעותית.

ישיבת בר אילן: סכנת סגירה למגמות הדגל

הדבר משפיע בין השאר על הישיבה התיכונית לאומנויות ומדעים "בר אילן" המפורסמת השוכנת בעיר. בישיבה ישנם שלל מגמות, אך מגמות דגל שלה הינן מגמות המוזיקה והאומנות. במשך שנים רבות עיריית תל אביב הבינה ואף התגאתה במגמות אלו, שהינן גם מהיחידות בחמ"ד המיועדות לבנים. (מלבד ישיבת "כינור דוד" בה יש מגמת מוזיקה אך ההתמקדות שם שונה מעט, אין עוד מגמת מוזיקה באף ישיבה תיכונית או תיכון דתי לבנים בארץ). לפיכך, העירייה הסכימה לרשום לישיבה תלמידים מכל רחבי הארץ, ובפרט מאיזור גוש דן כולו. כעת, העירייה החליטה לשים לדבר סוף ואינה מאפשרת כלל לרשום תלמידים שאינם גרים בתל אביב ללימודים בישיבת בר אילן.

מגמת אמנות בישיבת בר אילן. צילום: מתוך אתר האינטרנט של ישיבת בר אילן

למען האמת, יש לומר, מבחינה מספרית ישנו ריבוי הולך וגדל של תלמידים המעוניינים ללמוד בישיבת בר אילן המגיעים מתוך תל אביב, כך שלמעשה הסיבה של מחסור במקום אכן עומדת במקומה באופן מסויים. אולם התלמידים המגיעים מתוך תל אביב פחות מעוניינים במגמות המוזיקה והאומנות אלא יותר במגמות מדעים ואחרות. כך, שלקראת שנת הלימודים הקרובה נוצרה סכנת סגירה של מגמות הדגל של הישיבה, שלאחר מאמצים רבים היא חלפה כעת, אך המגמות צומצמו משמעותית. יתכן שבשנה שלאחריה הם כבר ייסגרו.

מנגד, תלמידים רבים מכל רחבי הארץ שאינם גרים בתל אביב, שחשקה נפשם ללמוד לימודי אומנות או מוזיקה ברמה גבוהה ואיכותית נותרו למעשה ללא מקום לימודים ההולם את מבוקשם. הנתונים מדברים על כך שמעל 50 אחוז מתלמידי מגמת המוזיקה ומעל 40 אחוז מאלו שבחרו באומנות, הגיעו מחוץ לתל אביב.

ככלל, בישיבת בר אילן, שזכו לאחרונה גם בפרס החמ"ד הארצי, מצביעים על כך שיש עליה משמעותית כאמור בביקוש לחינוך דתי בתל אביב. הדבר נובע מחד מהתפתחות הישיבות והגרעינים התורניים בעיר המחפשים לילדיהם מקומות לימוד תורניים, ומאידך, בפרט לאור המלחמה, מגמה של ציבור מסורתי שאינו בהכרח דתי, לצד עולים חדשים רבים מצרפת, המחפשים בדווקא חינוך דתי ומסורתי ולא מעוניינים לשלוח את ילדיהם לחינוך החילוני. כך שמצד אחד מגמות מסויימות בישיבה נפגעו קשות, אך מאידך, הישיבה נאלצה גם לדחות תלמידים המתגוררים בתוך תל אביב ולמנוע את רישומם בשל מצוקת מקום וכיתות לימוד. בימים אלו נערכים שיפוצים דחופים במבנה על מנת שיוכלו לאכלס כיתות נוספות בהקדם.

 

צייטילין לתושבי גבעתיים: לכו לרמת גן

גם בתיכון צייטלין מדברים על מגמה דומה. המוסד עבר טלטלה משמעותית בשנה האחרונה לאחר שהעירייה רצתה לקחת את המבנה המיתולוגי של התיכון במרכז תל אביב ולתת אותו לתיכון חילוני חדש שייפתח לתמידי האיזור. זאת, בעוד תיכון צייטלין היה אמור לעבור לצפון העיר. לאחר התערבות הורים, ועתירה מנהלית שהוגשה בעניין כנגד העירייה, הושגה פשרה לפיה התיכון יישאר במקומו אך שטחו יצומצם משמעותית. במקביל, יערכו שיפוצים במבנה והוא יחולק לשניים, כשבחלקו השני ייבנה בית ספר חילוני לתושבי האיזור ההולכים ומתרבים.

הפרשיה הזו שגרמה לפרסום משמעותי לטובת צייטלין, לצד כאמור הגידול הטבעי בקרב תלמידים ותלמידות המעוניינים ללמוד במקום, גרם למצוקה. שכן בעוד העירייה ביקשה לצמצם את שטח מבנה בית הספר, השנה הביקוש דווקא גדל משמעותית. לפיכך, גם כאן העירייה הודיעה כי תלמידים המגיעים מחוץ לתל אביב לא יתקבלו יותר ללימודים בעיר. הדבר נוגע בעיקר לתלמידים מגבעתיים, בה לא קיים כלל תיכון דתי, וכלל תלמידי העיר הדתיים נאלצים לנדוד לערים אחרות ברחבי גוש דן.

למעשה, גם כאן, עקב הביקוש הרב לרישום לכיתות ז' לשנת הלימודים הקרובה, ישנם מספיק תלמידים מקרב תושבי תל אביב על מנת לאכלס 2 כיתות ז' לבנים ו- 2 נוספות של בנות, כפי שהיה בשנים קודמות. אולם בצירוף תלמידים שמגיעים מחוץ לעיר, יהיה צורך בפתיחת כיתה שלישית של בנות ולזה העירייה כבר מסרבת.

גם קהילת יחד תנדוד למיקום חלופי

בתוך כך, בסיפור של צייטלין ישנה בעיה נוספת. זאת, בשל העובדה שבמתחם בית הספר פועלת בשנים האחרונות "קהילת יחד" – בית הכנסת המוגדר כקהילה אורתודוכסית שוויונית סרוגה. כעת עם כניסת המתחם לשיפוצים וסגירת בית המדרש של צייטלין והסבתו לכיתות, גם הקהילה נאלצת לעבור למתחם חלופי ובשלב זה נשקלים ונבחנים מספר פתרונות. עם זאת, השאיפה היא שלאחר שייגמרו השיפוצים במתחם, יוקצה להם מקום של קבע בתוך מתחם בית הספר צייטלין ובית הספר החדש שמוקם שם כאמור.

חיים גורן, בגן ראש עיריית תל אביב ומחזיק תיק הממ"ד, איתו שוחחנו לצורך הכתבה אומר ל"סרוגים" בתגובה "מצד אחד אני מבין את ההחלטה לאור המצב, אבל מצד שני זה יכול לפגוע בייחודיות של בתי הספר בר אילן וצייטלין וזה מאד חבל לי".

 

תגובת עיריית תל אביב- יפו

בהתאם למדיניות משרד החינוך והנהלים העירוניים, קדימות ברישום למערכת החינוך העירונית ניתנת לתושבות ותושבי העיר. הכיתות מאוישות תחילה על ידי תלמידי העיר, וככל שיש מקום פנוי, מתקבלים תלמידים שאינם תושבי תל אביב-יפו. קבלת תלמידות ותלמידים שאינם תושבי העיר מתבצעת אך ורק לאחר השלמת הרישום לתושבי העיר ועל בסיס מקום פנוי. המחויבות שלנו היא בראש ובראשונה כלפי תושבי העיר.

נוסיף ונציין כי בעיר תל אביב- יפו ישנם שישה מוסדות חינוך על-יסודיים לחינוך הממלכתי דתי, מגוון המאפשר בחירה על פי תת זרם או שיוך קהילתי וזאת בעבור כ-1,600 תלמידות ותלמידים- מדובר בגודל ממוצע של בית ספר על- יסודי ממלכתי אחד בעיר. כאשר במוסדות החינוך הללו בעיר יש מקום, מוזמנים להירשם אליהם גם תלמידות ותלמידים מחוץ לעיר.