הרב דוד לייבל, ראש רשת הכוללים "אחוות תורה" המיועדת לקהל החרדי העובד, ומהרבנים החרדים המעודדים גיוס לצה"ל, בדברי שבח והלל לציבור הסרוג, זאת בסרטון שפרסם בערוץ היוטיוב שלו ובו פניה "לבני הציונות הדתית".

בין היתר הוא אומר בו כי האמירות של הפוליטיקאים החרדים לאחרונה כנגד הציבור הדתי לאומי אינן מייצגות את רוב רובו של הציבור החרדי בכלל ושל הרבנים בפרט. עוד הוא מוסיף כי הוא החברה החרדית מאוד מעריכה ומוקירה את הציבור.

לדבריו "החברה החרדית לא מתנהגת כמוכם – אבל מוקירה אתכם מאוד על כך שאתם מגנים גם עליה. תודה לנשים שלכן, שנושאות בעול הבית והילדים כשהבעל במילואים חודשים שלמים. תודה לילדים שלכם, שגדלים בלי אבא בבית. תודה על הגבורה הזו – שגם אם אנחנו לא יכולים לקחת בה חלק, אנחנו יודעים להעריך אותה."

דבריו המלאים של הרב כפי שהובאו בסרטון:

"אחים אהובים, בני הציונות הדתית,

אני רוצה לדבר אליכם מלב אל לב.

בשבועות האחרונים נשמעו אמירות כואבות מאוד מצד אישי ציבור, פוליטיקאים – ואפילו רבנים מסוימים – כלפי הציבור הדתי-לאומי. אמירות שטלטלו לבבות, כאילו אתם "אויבי היהדות החרדית" או "המסוכנים שבה". ברור שכועסים, ברור שזה פוגע. גם בי, גם בכם.

"העמדות לא משקפות. אנחנו מלאי הערכה"

אבל חשוב לי לומר לכם בצורה הברורה ביותר: האמירות האלה לא משקפות את עמדת רוב הציבור החרדי. לא את רחשי הלב, ולא את עמדת רוב הרבנים. 90, אולי 99 אחוז מהרבנים החרדים – לא אמרו, ולא יאמרו מעולם, דברים כאלה.

כששומעים רב שאומר שעדיף שלא תהיה כאן מדינה, או אמירות מזעזעות אחרות שאני אפילו לא מסוגל לחזור עליהן – כואב לי. כואב לי בשמכם וכואב לי בשמי. זו לא דעת התורה, וזו לא דעת רוב הציבור החרדי.

הבעיה היא שתמיד שומעים את הקול הקיצוני. הוא צורח. הוא פרובוקטיבי. הוא תופס כותרות. אבל הוא לא מייצג. יש אולי 20 או 25 אחוזים של קיצוניים – כמו בכל ציבור – והם לא הרוב. הרוב החרדי – שקט, עמוק, מעריך ומלא הערכה אליכם.

אני מדבר עם אנשים חרדים, ואני שומע מהם – בפה מלא – כמה הם מעריכים את הגבורה שלכם, את הרוח שלכם, את המוטיבציה וההקרבה. חילונים אומרים את זה, וחרדים אומרים את זה. החיילים הדתיים-לאומיים – באים עם לב, עם נשמה, עם עוצמה פנימית.

"תודה על מה שאתם עושים"

ואני, כנציג החברה החרדית, רוצה לומר לכם היום בקול ברור:

תודה.

תודה על מה שאתם עושים. על כך שאתם מגנים על כולנו – על הילדים שלנו, על הישיבות שלנו, על בתי הכנסת שלנו, על הערים והכפרים שבהם כולנו חיים.

אנחנו יכולים להיות בוויכוח אידיאולוגי. כן, זה ויכוח עמוק, כואב, אמיתי. אבל זה לא מונע מאיתנו להכיר בטוב שאתם עושים. החברה החרדית לא מתנהגת כמוכם – אבל מוקירה אתכם מאוד על כך שאתם מגנים גם עליה.

תודה לנשים שלכן, שנושאות בעול הבית והילדים כשהבעל במילואים חודשים שלמים. תודה לילדים שלכם, שגדלים בלי אבא בבית. תודה על הגבורה הזו – שגם אם אנחנו לא יכולים לקחת בה חלק, אנחנו יודעים להעריך אותה.

ובקשר לאותם רבנים קיצוניים – חשוב לי שתדעו: גם בתוך העולם החרדי יש מחלוקות פנימיות. יש הרבה מאוד רבנים גדולים וחשובים שסולדים מהקיצוניות הזו – אבל הם לא תמיד יכולים לדבר.

אבל אני מדבר, ואני אומר לכם – הם מעריכים אתכם. הם מתפעלים מכם. גם אם יש ביקורת על נושאים מסוימים בצבא – וזה קיים, וכולנו יודעים את זה – זו לא סיבה למחוק ציבור שלם שמוסר את נפשו למען עם ישראל.

"נלחמים כיהושע בן נון וכדוד המלך. גיבורי חיל"

אתם נלחמים כיהושע בן נון, כגיבורי דוד המלך – מתוך אמונה, מתוך דבקות בתורה ומצוות. גם אם הדרך שונה, גם אם הסגנון שונה – ההערכה אליכם בלבבות רבים בציבור החרדי – היא עצומה.

אני מצטער על הפגיעה שנגרמה. אני מבקש סליחה בשמם של אלה שדיברו דברים נוראים – הם לא מייצגים אותנו. החברה החרדית ברובה – לא שונאת, לא נלחמת, לא בזה.

רק רוצה להגיד לכם תודה. באמת! גיבורי החיל!