עדות פורצת דרך: נוירוגנזה נמשכת בבגרות: ויכוח עתיק יומין במדעי המוח, סביב יכולתו של מוח האדם הבוגר לייצר תאי מוח חדשים, המכונה "נוירוגנזה", עשוי סוף סוף להגיע לסיומו. חוקרים מדווחים כי מצאו ראיות ברורות לכך שמוח האדם ממשיך לייצר נוירונים חדשים היטב לתוך תקופת הבגרות. תהליך יצירת הנוירונים החדשים מתרחש בהיפוקמפוס, אזור קריטי במוח המעורב בלמידה, זיכרון ורגשות.

מומחים מסכימים כי מדובר בעדות חזקה התומכת ברעיון שתאי גזע ותאי מוצא לנוירונים חדשים קיימים ומתרבים במוח האדם הבוגר. המחקר שם קץ לוויכוח ארוך השנים בנושא.

טכנולוגיות חדשניות חושפות את הסוד

החוקרים ניצלו טכנולוגיות מתקדמות, כולל שיטות ריצוף גנטיות ולמידת מכונה, כדי לבחון דגימות רקמת מוח מבנק דגימות בינלאומי. כבר משנות ה-60 ידוע כי מוחות של מכרסמים ופרימטים לא-אנושיים מייצרים תאי מוח חדשים לאורך כל חייהם, אך השגת דגימות איכותיות ממוחות אנושיים בוגרים הייתה אתגר משמעותי.

על ידי ניתוח למעלה מ-400,000 גרעיני תאים בהיפוקמפוס של נבדקים בגילאים שונים (0 עד 78), וכן בחינה של מוחות נוספים, הצליחו החוקרים לזהות קבוצות של תאי מוצא מתחלקים בצמוד לנוירונים מפותחים. תאים אלה, הכוללים תאי גזע המסוגלים להתחדש, נמצאו לא רק במוחות של תינוקות וילדים, אלא גם אצל בני נוער ומבוגרים. הטכנולוגיות החדשות אפשרו זיהוי תאי מוח חדשים בשלבי התפתחות שונים.

חכמה ומוסר

באופן צפוי, מוחות של ילדים ייצרו יותר תאי מוח חדשים ממוחות של מתבגרים ומבוגרים. עם זאת, דגימות רבות של מוחות בוגרים הראו סימני נוירוגנזה. מחקר עתידי יבחן האם יצירת תאים חדשים קשורה למחלות נוירולוגיות כמו אלצהיימר, או לבריאות מוחית טובה, מה שעשוי לפתוח דלת לטיפולים חדשניים.