המיתוס מתנפץ בנוגע לשאלת חכמה ומוסר: אינטליגנציה לא בהכרח מובילה למוסריות גבוהה: תפיסות נפוצות מניחות שאנשים חכמים יותר הם בהכרח גם מוסריים יותר, או בעלי עקרונות מוסריים "נאורים". אולם, מחקר חדש שפורסם בכתב העת "Intelligence" מציג תמונה מורכבת ואף מפתיעה: אנשים בעלי יכולות קוגניטיביות גבוהות נוטים לאמץ ערכים מוסריים בצורה פחות חזקה באופן גורף. דפוס זה נצפה בשני מחקרים נפרדים ולא הושפע ממין הנבדקים.

המחקר התמקד ב"תיאוריית היסודות המוסריים", המציעה כי שיקולים מוסריים מושפעים משישה "יסודות" אינטואיטיביים: דאגה ושוויון (המתמקדים בהגנה על הפרט), וכן פרופורציונליות, נאמנות, סמכות וטוהר (התומכים בלכידות חברתית וערכים משותפים). כדי לבדוק את הקשר בין אינטליגנציה ליסודות אלה, החוקרים ערכו שני מחקרים בקרב מאות נבדקים בבריטניה, בהם השתמשו במבחני יכולת קוגניטיבית מתקדמים ושאלונים מתוקנים למדידת יסודות מוסריים.

האם חשיבה אנליטית מדכאת אינטואיציות מוסריות?

התוצאות תמכו באופן עקבי ב"מודל דיכוי המוסר": בשני המחקרים, אינטיליגנציה גבוהה יותר נקשרה להסכמה חלשה יותר עם כל אחד מששת היסודות המוסריים. אנשים שקיבלו ציונים גבוהים במבחני חשיבה מילולית, מספרית ומופשטת ייחסו חשיבות פחותה לדאגה, שוויון, פרופורציונליות, נאמנות, סמכות וטוהר כחלק מזהותם המוסרית. הקשרים היו צנועים אך מובהקים סטטיסטית, והדפוסים היו כמעט זהים בין המדגמים.

מגדל וורדנקליף

ממצאים אלו מצביעים על כך שיכולת קוגניטיבית גבוהה עשויה להחליש את ההישענות על שיפוטים מוסריים אינטואיטיביים. ייתכן שאנשים בעלי כישורי חשיבה חזקים יותר נוטים פחות לקבל ערכים מוסריים כדבר מובן מאליו, אלא נוטים יותר לפקפק ולפרש אותם מחדש. הסבר אפשרי נוסף הוא שחשיבה אנליטית, המקושרת לאינטליגנציה גבוהה, מפחיתה את המעורבות הרגשית בסוגיות מוסריות, שכן אינטואיציות מוסריות רבות נשענות על תגובות רגשיות מהירות.

למרות עקביות הממצאים, יש לציין מגבלות למחקר, בהן העובדה שאינו קובע סיבתיות ישירה, והסתמכות על דיווחים עצמיים. כמו כן, המחקר נערך באוכלוסייה מערבית דוברת אנגלית, ונדרש מחקר נוסף לבחינת דפוסים אלו בתרבויות אחרות.