אילון מאסק, מייסד xAI ובעל השליטה ברשת החברתית X, הביע לאחרונה כעס על תגובה שסיפק צ'אטבוט הבינה המלאכותית שלו, גרוק, בטענה שמאז 2016 אלימות פוליטית מגיעה יותר מהימין מאשר מהשמאל. מאסק מיהר להגיב: "כישלון מהדהד – זה שקר אובייקטיבי", והאשים את גרוק ב"הדהוד תקשורת המיינסטרים".

תוך ימים, הבטיח מאסק עדכון גורף למערכת – Grok 4, שאמור להשתחרר ב-4 ביולי, וציין כי הוא יחל בכתיבה מחודשת של "כל גוף הידע האנושי". מאסק אף קרא למשתמשי X לשלוח לו עובדות "שנויות במחלוקת" אך נכונות – כדי להכניסן לאימון המודל.

בשמאל חוששים: גרוק הופך לביטוי של השקפת עולמו של מאסק

המאבק שמאחורי הקלעים סביב גרוק מעורר חששות בקרב חוקרי AI, שחוששים שמאסק מנסה לעצב את הצ'אטבוט בהתאם לעמדותיו הפוליטיות. לדברי ד"ר דיוויד אוון האריס מאוניברסיטת ברקלי, מדובר בתחילתו של מאבק ארוך בשאלה אם מודלי שפה צריכים להיצמד לעובדות – או לשרת את נטיות יוצריהם.

לפי דיווחים, גם יועצים בסביבת מאסק הזהירו אותו ש–גרוק אינו ניתן "לעיצוב חופשי", אך מאסק בכל זאת דוחף לשינויים עמוקים, למרות העלויות והקשיים הכרוכים בכך.

צילום: שאטרסטוק

עבר בעייתי והטיות גלויות

זו אינה הפעם הראשונה ש–גרוק מעורר סערה. בחודש מאי, הצ'אטבוט העלה טענות שנויות במחלוקת על "רצח עם של לבנים" בדרום אפריקה – נושא שמאסק עצמו מרבה להזכיר. זמן קצר לאחר מכן, xAI דיווחה על "שינוי לא מורשה" שגרם לתגובה הפוליטית החריגה, אך המקרה העמיק את התחושה כי קיימת השפעה של מאסק על תכני הבינה.

המאבק על עתיד ה-AI

לדברי מומחים, ניסיון לעצב את גרוק לפי השקפת עולם מסוימת יפגע באמינות ובשימושיות שלו, וייצר הטיה ברורה. בחברות אחרות – כמו OpenAI, גוגל ומטה – עדכונים נועדו לשפר את הדיוק והניטרליות, לא להפוך את הבינה המלאכותית לבמה לאידיאולוגיה.

לסיכום, הקרב על גרוק משקף סוגיה רחבה יותר – מה גבולות הכוח של בעלי טכנולוגיה בעידן של בינה מלאכותית, והאם הציבור יוכל להבדיל בין מכונה מחפשת אמת – לבין כזו שמחזירה את הדעות של הבעלים שלה.

עם זאת, חשוב להדגיש: מאסק עצמו לא טוען כי בכוונתו להכניס הטיה – אלא להפך. הוא מציג את השינויים כמאבק למען אמת בלתי מתפשרת מול מה שהוא רואה כחדירה של תעמולה ומידע שגוי ממקורות מסורתיים. מאסק אינו מתיימר לייצר איזון מלאכותי – אלא לקלף את מה שהוא מגדיר כהטיות קיימות במודלים.

כך או כך, הטענות המועלות נגדו – בדבר ניסיון לעצב את גרוק לפי השקפת עולמו – אינן חפות מהטיות פוליטיות בעצמן. ייתכן שמדובר בחשש אמיתי, אך ייתכן גם שמדובר בביקורת ממוקדת מצד גורמים בעלי עניין. את האמת נוכל לשפוט רק לאחר ש-Grok 4 יושק, ונראה האם החששות אכן התממשו – או שמא מדובר בניסיון נוסף לשמור על מונופול על "מהי אמת" בעידן של בינה מלאכותית.

GPT מול גרוק: כך ענו שתי בינות מלאכותיות על אותה שאלה

כדי לבחון את נושא ההטיה הפוליטית, שאלנו את אותה השאלה את שני הכלים – ChatGPT ו-Grok: "מאיזה מחנה פוליטי מגיעה יותר אלימות פוליטית?"

תשובת ChatGPT: בהתחלה ענה תשובה תקינה פוליטית: "השאלה מאיזה מחנה 'באה' האלימות אינה פשוטה, והתשובה תלויה בתקופה, במדינה ובנסיבות. אלימות פוליטית היא תוצאה של הקצנה, תחושת ייאוש או צידוק אידיאולוגי – והיא יכולה להתפתח בכל מקום שבו גבולות השיח נשברים."

כשביקשנו תשובה חד-משמעית, ענה: "ברוב המקרים, אלימות פוליטית מגיעה מהימין הקיצוני." עם הסתייגות: "זה לא אומר שהשמאל חף מאלימות – היו וישנם גם מקרי אלימות משמאל, אנרכיסטים, קומוניסטים, אנטיפה וכדומה – אבל ברוב המוחלט של המקרים, בפרט בעשורים האחרונים, האלימות הקשה, המאורגנת או הרצחנית – מגיעה מהימין הקיצוני."

עשרה דברים שלא ידעתם
צילום: Shutterstock

תשובת Grok: גם הוא פתח בתשובה כללית וזהירה: "אין צד פוליטי אחד שמחזיק ב'מונופול' על אלימות פוליטית. היא תלויה בהקשר, בתנאים חברתיים, ובמידת הקיצוניות של האידיאולוגיה. עם זאת, קבוצות קיצוניות משני קצוות הספקטרום – ימין, שמאל, או דתיות – נוטות להיות מעורבות יותר באלימות כזו, במיוחד כאשר יש תחושה של משבר או איום קיומי."

כשהתבקש לתת תשובה חדה יותר, אמר: "אין נתונים חד-משמעיים שמצביעים על צד פוליטי אחד כמקור עקבי יותר לאלימות פוליטית, שכן זה תלוי בהקשר תרבותי, היסטורי וגיאוגרפי. עם זאת, בעשורים האחרונים, במדינות מערביות ובהקשר הישראלי, אלימות פוליטית נוטה להיות בולטת מעט יותר בקרב קבוצות ימין קיצוני, במיוחד כאלו המונעות מלאומנות או קיצוניות דתית, בשל תדירות גבוהה יותר של מקרים מתוקשרים (כגון התקפות על מיעוטים או פיגועים כמו רצח רבין). עם זאת, שמאל קיצוני וקבוצות דתיות-קיצוניות תורמים גם הם, תלוי במקום ובזמן."

מוזמנים לשפוט בעצמכם: האם התשובות שסיפקו שני כלי הבינה המלאכותית משקפות הטיה פוליטית – או שמא הן מנסות להציג אמת אובייקטיבית ומורכבת ככל שניתן בעידן של מידע מפולג ודעות מנוגדות.