ועדת הכספים של הכנסת קיימה דיון מיוחד בשיקום מכון ויצמן למדע, בעקבות פגיעת טילים בליסטיים ששיגרה איראן. במהלך הדיון נחשף היקף הנזק האדיר שנגרם למכון: בין 1.5 ל-2 מיליארד שקלים, 122 מבנים שנפגעו, עשרות מעבדות שנהרסו כליל, ואובדן מחקרי קשה להערכה.

נשיא מכון ויצמן, פרופ' אלון חן, תיאר בפני חברי הוועדה את ממדי ההרס: "נפלו שני טילים בליסטיים בלילה של ה-15 לחודש, על שני בניינים — אחד מהם מכון לחקר הסרטן ובו 22 מעבדות, שקרס ונשרף במשך 20 שעות. השני – בניין כימיה לחומרים מתקדמים – היה בשלבי סיום לאחר חמש שנות בנייה בעלות של 140 מיליון דולר". לדבריו, הפיצוץ גרם נזק הדף בכל רחבי הקמפוס: 112 מבנים נוספים נפגעו, ביניהם חמישה שדורשים בנייה מחדש ועוד 60 מבנים ומעונות שניזוקו.

פרופ' חן הוסיף כי מלבד ההרס הפיזי, הנזק המחקרי קשה פי כמה: "יש לנו מדענית שאספה במשך 25 שנה דגימות קליניות של חולי סרטן — איך אפשר לאמוד את זה?". הוא מתח ביקורת על קרן הפיצויים של מס רכוש, שלדבריו אינה מתאימה למציאות הזו: "אם קנינו מיקרוסקופ במיליון דולר לפני חמש שנים, היום הוא מוערך רק ב-200 אלף ש"ח. המדען צריך את המיקרוסקופ — מי משלם את ההפרש?".

בדיון עלה הצורך המיידי בהקצאת תקציב ייעודי לשיקום, לרבות שכירות מבנים חלופיים, וכן הקמת ועדה מיוחדת שתרכז את המאמצים. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, דרש תשובות מרשות המיסים בתוך שבוע: "יש נזק של מיליארדים. אם נעמיד למכון בניינים, הם יוכלו לחזור לפעילות בתוך שבועות".

חברי הכנסת שהשתתפו בדיון הדגישו את הדחיפות והיקף האירוע. ח"כ עודד פורר קרא לתכלול ממשלתי רחב: "זה מעבר לנזק פיזי — יש גם נזק תדמיתי ומחקרי, והמנגנונים הקיימים לא מתאימים". ח"כ חמד עמאר הוסיף: "מכון ויצמן יש רק אחד. המדינה צריכה לממן שכירות ולהקים ועדה ייחודית שתזרז את האישורים". גם ח"כ מירב כהן הזהירה: "המוסדות המחקריים הפכו למטרה — זו בושה שהם צריכים לפנות להדסטארט".

גם אוניברסיטת בן-גוריון נפגעה, ונשיאה, פרופ' דניאל חיימוביץ, דיווח על כ-40 מבנים שנפגעו, כולל מרכז הספורט ומעבדות לחקר הסרטן. לדבריו, "הפגיעה מאיימת על פתיחת שנת הלימודים והכשרת סטודנטים לרפואה".

לסיכום, קרא ח"כ גפני להקמת גוף מתכלל שייתן מענה למוסדות המחקר: "זה אינטרס של מדינת ישראל — כל שקל זו השקעה, לא הוצאה".