מוזיאון העיר חיפה חוגג השנה 25 שנים להיווסדו, ולרגל החגיגות, נפתחה תערוכה ראשונה מסוגה, שתספר את סיפורם של הטמפלרים, שהגיעו לישראל לפני כמעט 160 שנה. התערוכה, הנושאת את השם: "בית העם. הטמפלרים: מורשת וחלום" כוללת את יצירותיה של האומנית אוסי ילון העוסקות בחיי הטמפלרים, וכן מוצגים היסטוריים נדירים, רובם מאוספי מוזיאוני חיפה.

הטמפלרים והשפעתם על חיפה

הקהילה הטמפלרית החלה להגיע לארץ ישראל באוקטובר 1868 מממלכת וירטמברג שבדרום מערב גרמניה. המושבה הראשונה של הקהילה הוקמה בחיפה, ואחריה הוקמו עוד שישה מושבות ומאחזים שונים ברחבי ארץ. הטמפלרים ביססו בה חקלאות משגשגת, תיירות ותעשייה והשפיעו רבות על פיתוחה הכלכלי של העיר. המושבה הגרמנית בחיפה הפכה לאתר היסטורי, תרבותי ותיירותי חשוב בחיפה של ימינו.

אמנות שמחייה את ההיסטוריה

בתערוכה יוצגו יצירותיה של האמנית אוסי ילון, שעוסקת מזה שנים בחקר הקהילה בארץ ישראל. העבודות בתערוכה מנסות להחיות את אורחות חייהם של הטמפלרים ולדמיין את חיי היום־יום שלהם, את המאפיינים התרבותיים והחברתיים של קהילתם ואת המראה שנשקף מחלונות בתיהם.

במיצב הוידיאו הממוקם בקומה הראשונה כמה דמויות מהקהילה "חוזרות לחיים", כך שהמבקרים יוכלו ממש לחוות את חיי היום יום של המתיישבים ולהרגיש שהם עדים לפעילויות של הילדים בחצר המבנה, לשיחות של בכירי הקהילה ולחוויותיהם בחיפה. הקומה השנייה של התערוכה תתמקד בעשייה של הקהילה ובאופני השפעתה על התעשייה, הכלכלה והתרבות בחיפה.

התערוכה שוזרת סיפור מרתק בעזרת עבודות אמנות ומוצגים היסטוריים, חלקם מעולם לא הוצגו בעבר: צילומים, גלויות, פנקסים אישיים ועוד. גם עבודותיה של ילון מבוססות על צילומים היסטוריים בהם היא מטפלת ומעניקה להם פרשנות ייחודית.

בית העם: לב הקהילה הטמפלרית

מבנה בית העם, שהוקם בשנת 1869, שימש מרכז דתי, חברתי ותרבותי ועמד בלב־ליבה של הקהילה הטמפלרית. בעזרת משקפי VR יוכלו המבקרים לסייר בבית העם כפי שנראה בימי המושבה הטמפלרית. מאז שהטמפלרים עזבו את הארץ שינה המבנה את תכליתו ואת תפקידו. בסוף שנות ה־90 של המאה העשרים המבנה עבר תהליך שימור ושיפוץ, ובשנת 2000 הוסב למוזיאון העיר חיפה.

מורשת הטמפלרים בחיפה כיום

"ציון 25 השנים להקמת המוזיאון מספק הזדמנות מיוחדת לחזור אחורה בזמן", אומרת יפעת אשכנזי, אוצרת מוזיאון העיר חיפה, "המבנה הייחודי הזה טומן בחובו סיפורים מרתקים של קהילה, שהייתה בעלת השפעה תרבותית, קהילתית ואדריכלית רבה. המורשת הגרמנית טבועה בדנ"א של המוזיאון. כאוצרת המוזיאון חשוב לי להמשיך את המורשת הקהילתית של המבנה ולייצר מקום מפגש רב תרבותי".