שיעורי תלמוד במסגרת הדף יומי או  לפי סוגיות שכיחים מאוד בבתי הכנסת ובריכוזים הדתיים, אבל לא בקיבוצים של השומר הצעיר.

קיבוץ ברעם שוכן בסמוך לגבול עם לבנון, ונוסד עם קום המדינה על ידי בוגרי השומר הצעיר יחד עם יוצאי הפלמ"ח. ברעם הוא אחד מאחרוני הקיבוצים שלא הופרט וחבריו עדיין אוכלים בחדר האוכל המשותף ומכבסים במכבסה הקיבוצית. למרות שבסמוך לקיבוץ נמצא בית כנסת מימי התלמוד, איך נאמר, חברי הקיבוץ לא באים להשלים בו מניין למנחה וערבית.

אלא שלאחרונה התגבשה בקיבוץ קבוצת לימוד דו שבועית, בה מתכנסים החברים לעסוק בסוגיות תלמודיות. הלימוד המשותף מתקיים במוזיאון "בר דוד" לאמנות ויודאיקה הנמצא בתוך הקיבוץ.

את היוזמה לקיום השיעור עורר ד"ר מנחם צוקר, סמנכ"ל חברת אלכם מדיקל שבבעלות הקיבוץ. צוקר עוסק שנים רבות בפיתוח וקידום התעשייה בישראל (בעבר זכה בפרס בטחון ישראל, על חלקו בפרויקטים של משרד הבטחון) ומאידך עסוק גם בלימוד והוראת התלמוד. ספרים ובהם תמצית משיעוריו התפרסמו לאחרונה. למרות שהציעו לו תשלום עבור השיעורים, הוא מקפיד שהשיעור בהתנדבות.

בשיחה עם "סרוגים" מתאר ד"ר צוקר את הצמאון לתורה בקיבוץ: "כשהצעתי את העניין, חשבתי שיבואו בודדים, אבל מסתבר שיש רצון ללמוד. לכל שיעור מגיעים כשלושים משתתפים, כשהנתון המעניין הוא שבאות יותר נשים מגברים."

"המצב הוא כזה, שהם רוצים ללמוד יותר מהזמן שאני יכול להקדיש להם. אני הצעתי שיעור חודשי למשך 45 דקות. והם כעסו עלי נורא, ודרשו שעה וחצי כל שבוע." מתאר צוקר. "בסוף התפשרנו על שעה כל שבועיים."

גם בתכני השיעור יש לחברי הקיבוץ שאיפות גדולות, "עד כה למדנו סוגיות הקשורות למשפט העברי, כמו סוגית 'לא בשמים היא', דיני התראה וכשרות עדים. להפתעתי הם ביקשו ללמוד סוגיות ברצף מתוך התלמוד עצמו ("כמו שהדתיים עושים")."

צוקר, מבקש להבהיר שהוא אינו בא להחזיר את הקיבוצניקים בתשובה, ""אני לא מקפיד על צורת ההופעה של המשתתפים. העניין הוא לדעת שהמשפט העברי לא פחות מרתק מהאנגלי או העות'ומני ומה שיותר חשוב שהוא שלנו, לא העתקנו אותו מאף אחד."

"הרוב הגדול של המשתתפים, לוקחים את השיעור ברצינות תהומית. הם רושמים הערות ולא מוותרים לי בקלות על אף נושא." מתלונן צוקר בחיוך, "יש רצון אמיתי ללימוד, ולא בשביל לקנטר אלא כדי להכיר את המסורת של עם ישראל."