ושוב מנסים להלך עלינו אימים, שהנה החרדים נכנסים לממשלה, והנה כל ההישגים המדהימים שהושגו בממשלה הקודמת נשמטים והולכים.

ובעצם,בכך כופים על השיח הציבורי- המגזרי את הנחת היסוד, שההישגים של אישיות מסוימת ושל מפלגה מסוימת הינם באופן אוטומטי הישגים של הציונות הדתית.

ואתה עומד תמה – על מה אתם מדברים?

על השבת הסטאטוס-קוו המבורך, שמבצר את הבסיס המינימאלי לזהותה היהודית של המדינה?

על חוק כפיית הגיוס, שלא הועיל כלום לגיוס אלא רק להעלאת מפלס השנאה והקיטוב?

על הקיצוץ בקצבאות הילדים שפגע בכולנו, ובמיוחד ביחס העקרוני של המדינה כלפי הברכה שבריבוי הילודה?

על הצעת המחליטים בעניין הגיור, שנבעה מהאילוץ שיצר אלעזר שטרן בהצעת החוק שלו, ואשר רבו הרבנים בקרב הציונות הדתית, אשר חושבים שהיא מיותרת ואף מזיקה, וודאי שאיננה הצלת עם ישראל מהתבוללות כדברי תומכיה?

על הצעת חוק רב ראשי אחד, שהשתלבה היטב באג'נדה של אלו שסבורים שהדרך מ- 2 ל- 0 עוברת דרך המספר 1?

על החוק שנועד להכניס בכפייה נשים לוועדה לבחירת דיינים כמיטב המסורת הפמיניסטית, ואשר ברור לכל בר דעת אלו ארגונים ליבראליים יעשו כל מאמץ בכדי להכניס לשם את נציגותיהן?

על חוק אזורי הרישום לנישואין אשר נתפר למידותיו של ארגון ליבראלי מסוים, כמובן, כנגד עמדת הרה"ר?

מוטב היה להודות בטעויות העבר, לשמוח ולהשתתף בתיקון, ובעיקר לחדול מהניסיון להעצים את הקיטוב והשנאה כלפי הציבור החרדי, תוך הפיכת עמדות אישיות מסוימות לסלעי מחלוקת מדומים בינינו לבינם.