זהירות: נסרין קדרי מוציאה שיר ערש מסוכן במיוחד

'הָאָדָם'

{שמות רבה פנ"ב ס"ה} מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיְתָה לוֹ בַּת יְחִידָה וְהָיָה מְחַבְּבָהּ בְּיוֹתֵר מִדַּאי וְהָיָה קוֹרֵא אוֹתָהּ בִּתִּי [שהיא נכנעת תחתיו], לֹא זָז מְחַבְּבָהּ עַד שֶׁקְּרָאָהּ אֲחוֹתִי [עץ יוסף -...

{שמות רבה פנ"ב ס"ה} מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיְתָה לוֹ בַּת יְחִידָה וְהָיָה מְחַבְּבָהּ בְּיוֹתֵר מִדַּאי וְהָיָה קוֹרֵא אוֹתָהּ בִּתִּי [שהיא נכנעת תחתיו], לֹא זָז מְחַבְּבָהּ עַד שֶׁקְּרָאָהּ אֲחוֹתִי [עץ יוסף - שהיא במעלת הכבוד יותר], וְעַד שֶׁקְּרָאָהּ אִמִּי [עץ יוסף - שהיא במעלת הכבוד יותר ויותר, שהאדם חייב לנהוג בה כבוד אף מצד הדין], כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּתְּחִלָּה קָרָא לְיִשְׂרָאֵל בַּת [עץ יוסף - כן ישראל אחר שנתפרסם חבתם אצל הקב"ה שקראת בת], שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים מ"ה י"א): "שִׁמְעִי בַת וּרְאִי וְהַטִּי אָזְנֵךְ וְשִׁכְחִי עַמֵּךְ וּבֵית אָבִיךְ". לֹא זָז מְחַבְּבָן עַד שֶׁקְּרָאָן אֲחוֹתִי [עץ יוסף - הוסיף אח"כ כבוד להם שחשיבם כביכול כמו שאמרו בצדיקים שהם כשותפים עמו במעשה בראשית. כי שפע כולם העולם יורד תחלה אליהם ומהם לכל העולם ונראין כאחים שהמה עושין כביכול כמו הוא לזון את העולם], שֶׁנֶּאֱמַר (שה"ש ה' ב'): "פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא טָל קְוֻצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה". לֹא זָז מְחַבְּבָן עַד שֶׁקְּרָאָן אִמִּי [עץ יוסף - כלומר שהוא ציית ושומע להם כבן לאמו. וכמו שאמרו ב'תנחומא'; חס הקב"ה על כבודן של צדיקים יותר מכבודו. שירבעם עומד ומקריב לעגל ולא יבשה ידו, וכיון ששלח ידו בצדיק יבשה ידו הדא הוא דכתיב (מ"א י"ג ד'): "וַתִּיבַשׁ יָדוֹ"], שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נ"א ד'): "הַקְשִׁיבוּ אֵלַי עַמִּי וּלְאוּמִּי אֵלַי הַאֲזִינוּ כִּי תוֹרָה מֵאִתִּי תֵצֵא" [מצודת דוד - אשר מאתי תצא תורה, וכמו שנאמר (ישעיה ב' ג'): "כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה" - כי מלך המשיח יורה את העמים ללכת בדרכי ה'. ולדעת הרד"ק - וזה יהיה אחר מלחמת גוג ומגוג.] "וּמִשְׁפָּטִי לְאוֹר עַמִּים" [מצודת דוד - ומשפט משיחי יצא להאיר עיני העמים בדברי ריבותם, כמו שנאמר (שם ב' ד'): "וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וגו'"] "אַרְגִּיעַ" [מצודת דוד - בזה אמציא מרגוע והשקט לכל אומה ואומה כי לא תוסיף להלחם זו בזו, כמו שנאמר (שם ב' ד'): "לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וגו'"]. - - - {כלי יקר / שמות י" ד'} וּכְפִי הַנִּרְאֶה שֶׁמִּדְרָשׁ זֶה לֹא אָמַר סֵדֶר הַמַּדְרֵגוֹת, כִּי מִתְחִילָּּה 'בַּת', וְאַחַר כָּךְ הוֹסִיף לְחַבְּבָהּ וְקָרְאָה 'אֲחוֹתִי', וְהוֹסָפָה זוֹ גֵּרָעוֹן הִיא, כִּי בְּלִי סָפֵק שֶׁיּוֹתֵר הָאָדָם מְחַבֵּב אֶת בִּתּוֹ מֵאֲחוֹתוֹ, וּבְלִי סָפֵק שֶׁמִּדְרָשׁ זֶה מְדַבֵּר בְּמַדְרֵגוֹת הַמֶּמְשָׁלָה שֶׁיֵּשׁ לָזֶה עַל זֶה, כִּי הָאָב מוֹשֵׁל עַל הַבַּת וְכֵן הָאֵם, אֲבָל אָח וְאָחוֹת שָׁוִין הֵמָּה. כָּךְ מִתְּחִלָּה קָרָא הקב"ה לְיִשְׂרָאֵל 'בַּת' מִצַּד אַהֲבָתוֹ לְיִשְׂרָאֵל, וְאַךְ לוֹ ית' הַמְּלוּכָה לִמְשֹׁל עַל יִשְׂרָאֵל - כְּמֶמְשֶׁלֶת הָאָב עַל בִּתּוֹ. וְזֶה הָיָה בִּימֵי אַבְרָהָם, כִּי פָּסוּק "שִׁמְעִי בַת וּרְאִי " נִדְרַשׁ עַל אַבְרָהָם (בראשית רבה פל"ט ס"א), וְזוֹ הִיא הַמַּדְרֵגָה הָאֲמוּרָה כָּאן רִאשׁוֹנָה (שמות י"ט ד'): "וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים" - וּנְשִׂיאָה זוֹ הִיא (במדבר י"א י"ב): "כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת הַיֹּנֵק". וְאַחַר כָּךְ הֶעֱלָה אוֹתָם הקב"ה לְמַדְרֵגָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ לִקְרֹא אוֹתָם 'אֲחוֹתִי', לוֹמַר שֶׁהֵם שָׁוִים אֵלָיו ית', וְהִשְׁוָה הקב"ה כְּבוֹדוֹ וּמוֹרָאוֹ ית' לִכְבוֹדָם, וּכְמַאֲמַר רַבּוֹתֵנוּ ז"ל שֶׁהַצַּדִּיקִים דּוֹמִים כְּאִלּוּ נַעֲשׂוּ שֻׁתָּפִים לַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, וְזֶה הָיָה בִּימֵי יִצְחָק שֶׁאָמַר לוֹ הקב"ה (בראשית כ"ו ג'): "גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת וְאֶהְיֶה עִמְּךָ" - הַיְנוּ בְּשָׁוֶה לְךָ, כִּי נִתְוַסֵּף לוֹ זְכוּתוֹ עַל זְכוּת אַבְרָהָם אָבִיו, עַל כֵּן לֹא נֶאֱמַר לְשׁוֹן "וְאֶהְיֶה עִמְּךָ" לְאַבְרָהָם כְּמוֹ לְיִצְחָק, וְזוֹ הִיא הַמַּדְרֵגָה הַשְׁנִיָּה הָאֲמוּרָה כָּאן (שמות י"ט ד'): "וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי", כִּי זֶה דּוֹמֶה לַמַּאֲמָר "וְאֶהְיֶה עִמְּךָ". וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁבָּא "יַעֲקֹב, חֶבֶל נַחֲלָתוֹ" (דברים ל"ב ט') - חוּט הַמְּשֻׁלָּשׁ, הֶעֱלָה אוֹתוֹ ה' לְמַדְרֵגֵָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ לִקְרֹא אוֹתוֹ 'אֵם'. כְּמוֹ שֶׁהָאֵם מוֹשֶׁלֶת עַל הַבַּת – כָּךְ (ש"ב כ"ג ג'): "צַדִּיק מוֹשֵׁל [ב]יִרְאַת אֱלֹהִים" כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵנוּ ז"ל (מו"ק טז/ב). וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמָר בְּיַעֲקֹב (בראשית ל"ב כ"ט): "כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל". אַף עַל פִּי שֶׁגַּם לְיַעֲקֹב נֶאֱמַר (בראשית לֹ"א ג'): "וְאֶהְיֶה עִמָּךְ", מִכָּל מָקוֹם אַחַר כָּךְ הָעֳלָה לְמַדְרֵגָה שְׁלִישִׁת כְּשֶׁיָּשַׁר אֶל אֵל וַיוּכַל, וְזֶה שֶׁאָמְרוּ (מְגִלָּה יח/א) הקב"ה קְרָאוֹ לְיַעֲקֹב 'אֵל' - ר"ל מוֹשֵׁל עָלָיו כִּבְיָכוֹל, וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן (שמות י"ט ו'): "וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת" - 'מְלָכִים לִי', כִּבְיָכוֹל אֲנִי גּוֹזֵר גְּזֵרָה וְהַצַּדִּיק מְבַטְּלָהּ. וְזָכוּ לְמַעֲלָה זוֹ מִצַּד הֱיוֹתָם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁמַּתְחִיל הָעִנְיָן (שם י"ט ג'): "כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וגו'".