כדורגלן העבר איתי שכטר, הוא היום הפרשן של ערוץ הספורט. מי שעוקב אחרי שכטר, שפרש לפני כארבע שנים, נחשף לאדם שמח, אנרגטי וקופצני, אך כנראה שכל זה רק כלפי חוץ, שכן שכטר מעיד שמאז פרישתו ממשחק פעיל הוא מרגיש "כמו מת" ולמרות שבחוץ הוא נראה בסדר, בתוך תוכו הוא "גמור" כהגדרתו.

בראיון לפודקאסט "לך תחפש" של יוסי מרשק מבית 'All In' – הבית של הפודקאסטים', חשף שכטר: "הדשא זה החיים שלי. השחקנים, האוויר, חדר ההלבשה. אני משחק בליגת הוותיקים, אבל זה לא אותו דבר. זה קשה. למי שהיה כדורגלן כל החיים, שנשם וגדל את זה, זה לא יכול להיות קל. במובנים מסוימים, זה מוות".

שכטר המשיך וסיפר על תחושת הריקנות: "אומרים שכדורגלן מת פעמיים, פעם אחת כשהוא פורש ופעם שנייה כשהוא מת באמת. כשאני מדבר על זה, עולות לי דמעות. כדורגל היה כל החיים שלי. האימונים, המשחקים. כל החיים אתה קם בבוקר ויש לך רוטינה מסוימת. אתה חי מגיל 7 עד גיל 38 את הניצחונות, ההפסדים, הקהל. כל האנרגיה, כל האדרנלין – יום אחד באים ואומרים לך, 'זה נגמר'.

שכטר סיפר על השבועות הראשוני שאחרי הפרישה: "פרשתי באפריל ונתתי לכולם להבין שהכל בסדר. למשפחה, לחברים, לתקשורת. כולם חשבו שהכל בסדר, אבל לא הכל בסדר. אני גמור. הכדורגל חסר לי".

שכטר נתן דוגמא: "בדיוק אחרי שפרשתי, יצאתי ליורו עם כאן 11, ורגע אחד צרוב לי במיוחד בראש. הגעתי למלון אחרי משחק שפרשנתי ושני חברים טובים שלי היו צריכים לנסוע למקום אחר. התחיל גשם בברלין, ואני נכנס לחדר במלון לבד. אני בן אדם מאוד שמח, אני אחד שגם אוהב לשמח את כל האנשים סביבי, ופתאום פעם ראשונה, חודשיים אחרי שפרשתי, ירד לי מסך. התחלתי לבכות, התקשרתי לאשתי ואמרתי לה, 'מה המהות שלי?' התפרצתי, קיבלתי מכה. כל הזמן שידרתי לכולם שהכל טוב, אבל שם היה רגע של שבירה. חשבתי לעצמי מי אני, ומה המהות שלי".

"לקח לי תקופה להתאושש מזה, וכל הזמן ניסיתי להיות מוקף באנשים. חששתי להיות לבד. אני לא בן אדם של לבד, אבל ברגעים האלה גם למדתי על עצמי הרבה דברים. אני נזכר בזה, ויש לי צמרמורת. זה רגע מטורף. כל החיים שלך אתה משהו, ועכשיו אתה מנסה להראות לאשתך ולילדים שהכל בסדר. איך הכל בסדר? לא הוצאתי שום דבר מולם. כל הזמן נתתי לסביבה להרגיש שהכל מושלם, אבל ברגע הזה הכל לא מושלם. אני קם בבוקר, אין לי אימון. אני כבר לא אתן גולים, אני כבר לא ארגש את הקהל. זה רגע שלא אשכח כל החיים".