ממציא משחק הטאקי, חיים שפיר, פרסם היום (חמישי) פוסט בעמוד הפייסבוק שלו, בו הציג הבהרה חשובה לגבי החוק המחייב את השחקנים להכריז "קלף אחרון בידי" והסביר כיצד אמורים להשתמש בחוק הזה במהלך המשחק – המנוגדת לאופן שבו רבים שיחקו בפועל לאורך השנים.

"מפעם לפעם אני מקבל פניות ושאלות בנוגע להכרזה על קלף אחרון. ומהפניות האלה אני מבין שרבים טועים לחשוב שהחוק אומר שכשחקן כלשהו נותר עם קלף אחד בידו, נוצר מעין מרוץ מי יקדים אותו ויכריז לפניו 'קלף אחרון' ויאלץ את המסכן לקחת קלפים מהקופה" כתב שפיר. "ובכן: זו איננה כוונת החוק!!!".

בהמשך ממציא המשחק הסביר את השינוי הנדרש מצד השחקנים: "חוק קובע ששחקן שבסיום התור שלו נותר עם קלף אחד בלבד ביד חייב להכריז על כך (כדי להזהיר את היריבים) והוא יכול לעשות זאת כל עוד השחקן שאחריו טרם שיחק. איש אינו צריך ואינו יכול להקדים אותו ולהכריז במקומו!!!".

"רק אם השחקן שהיה חייב להכריז שכח לעשות כך, והשחקן הבא כבר שיחק, נעשתה העבירה – ואם ייתפס, יהיה חייב למשוך 4 קלפים מהקופה" הבהיר בסיכום דבריו. "שמחתי לעזור. שחקנו בהנאה".

כזכור, זו לא הפעם הראשונה שבה שפיר משנה חוקים בטאקי בפייסבוק שלו – כשרק לפני חודש הוא חשף כי האופן בו משתמשים בקלף של שינוי הכיוון, הוא שגוי לחלוטין. "שנה כיוון בשני משתתפים אינו מחזיר את התור למי שהניח אותו" כתב. "הסבר: גם אם נתעלם מהעובדה שאין כיוון בשני משתתפים ולכן הוא אינו פעיל, עדיין אין היגיון להחזיר את התור למי שהניח אותו ,כיוון ששימו לב, שמשנה כיוון תמיד מחזיר את התור לשחקן ששיחק לפני זה שהניח את המשנה כיוון, ולכן על פי ההיגיון הזה אחרי הנחת משנה כיוון בשני משתתפים התור הוא של השחקן השני כי הוא זה ששיחק קודם. כך שאיך שלא מסתכלים על זה: משנה כיוון בשני משתתפים אינו מעניק למי ששם אותו תור נוסף".

שפיר המשיך וכתב: "אם אתם תופסים עכשיו את הראש ואומרים אז מאיפה נוצרה הטעות הזאת? אז ההסבר שלי הוא שטאקי תמיד מישהו לומד משחקן גדול יותר (בדרך כלל אח גדול), והאח הגדול תמיד המציא לכם חוקים שעזרו לו לנצח (ואתם, המשכתם את המסורת). וכך אגב, נולדה גם הטעות שבסוף רצף טאקי בצבע כלשהו מותר לשים קלף באותו המספר של הקלף האחרון גם אם הוא בצבע אחר. אז זהו שעל טאקי פתוח מותר לשים רק קלפים בצבע של הטאקי. ועכשיו לכו ותסגרו את החשבון עם מי שהכריח אתכם לקבל את החוק הזה".