היד הנכונה לחיסון – מחקר אוסטרלי חדש ופורץ דרך מעלה סוגיה מפתיעה בנוגע לחיסוני קורונה: האם היד שבה אנו מקבלים את החיסון משפיעה על תגובת מערכת החיסון שלנו? הממצאים הראשוניים, שפורסמו לאחרונה, מצביעים על קשר אפשרי בין מיקום ההזרקה למהירות ואיכות התגובה החיסונית, ומעוררים עניין רב בקרב הקהילה המדעית.

חיסון באותה יד: תגובה מהירה ויעילה יותר?

המחקר, שבוצע על ידי מכון גארוון לחקר הרפואה ומכון קירבי באוניברסיטת ניו סאות' ויילס, בחן את השפעת מיקום ההזרקה של חיסון פייזר נגד COVID-19. שלושים מתנדבים בריאים קיבלו שתי מנות של החיסון בהפרש של שלושה שבועות. עשרים מהם קיבלו את שתי המנות באותה יד, בעוד עשרה קיבלו את המנה השנייה ביד הנגדית.

התוצאות היו מעניינות: אלו שקיבלו את שתי המנות באותה יד פיתחו נוגדנים מנטרלים נגד SARS-CoV-2 במהירות רבה יותר, כבר בשבוע הראשון שלאחר המנה השנייה. בנוסף, הנוגדנים שנוצרו אצלם נמצאו יעילים יותר נגד וריאנטים שונים של הנגיף, כולל דלתא ואומיקרון.

צילום: PhotobyTawat / Shutterstock

מנגנון הפעולה: תאי זיכרון ומערכת הלימפה

כיצד ניתן להסביר תופעה זו? החוקרים מצביעים על תפקידה המרכזי של מערכת הלימפה. כאשר חיסון מוזרק, האנטיגן (החומר הגורם לתגובה חיסונית) מועבר לקשרי הלימפה הסמוכים לאזור ההזרקה. במחקר הנוכחי נמצא כי מקרופאגים – סוג של תאי חיסון מיוחדים – "מתוכנתים" בקשרי הלימפה המקומיים. תכנות זה מכוון את תאי ה-B הזיכרוניים, האחראים על ייצור נוגדנים, לייצר תגובה חיסונית מהירה ואיכותית יותר כאשר מנת החיסון הבאה ניתנת באותו מיקום. למעשה, נוצר מעין "זיכרון מקומי" משופר.

השלכות עתידיות ומגבלות המחקר – היד הנכונה לחיסון

אף שמדובר במחקר ראשוני וקטן יחסית, עם 30 משתתפים בלבד, לממצאים עשויות להיות השלכות משמעותיות על פרקטיקות החיסון בעתיד. במיוחד במצבי מגפה, בהם חיונית תגובה חיסונית מהירה, ייתכן שמומלץ להזריק את מנת הבוסטר באותה יד שבה ניתנה המנה הראשונה. סיגל שביט, אחות ומנהלת תחום בריאות העובד באסותא מרכזים רפואיים, מציינת כי לממצאים עשויות להיות השלכות בעתיד על האופן שבו נקבל חיסון, אך יש להמשיך לחקור את הנושא.

החוקרים מדגישים כי יש צורך במחקרים רחבים ומקיפים יותר כדי לאשש את הממצאים הנוכחיים ולהבין את מלוא השלכותיהם. ייתכן שבעתיד, הנחיות החיסון יכללו המלצות ספציפיות לגבי מיקום ההזרקה, במיוחד במצבים בהם נדרשת תגובה חיסונית מהירה ויעילה. האם שינוי קטן בטכניקת ההזרקה יכול לחולל הבדל גדול בהגנה שלנו מפני מחלות? נמשיך לעקוב.