הפרק השמיני והמסכם בסדרת סרטי "משימה בלתי אפשרית" מגיע היום לבתי הקולנוע ברחבי הארץ. טום קרוז חוזר לתפקידו המיתולוגי כאיתן האנט, ולאחר צפייה בקרוב לשלוש שעות בחשבון הסופי שלו, התחושה המעורבת שנותרה מעלה תהיות האם החותמת הסופית אכן עונה על הציפיות.
"הדברים שאנחנו עושים… הדברים שאנחנו עושים", אומר טום קרוז בחיוך רחב בהתייחסו לשלושה עשורים של משימות בלתי אפשריות. הסוכן האגדי איתן האנט הפך את שמו של קרוז לנרדף להשגת הבלתי אפשרי, אך במשימה האחרונה והסופית שלו, האתגר הוא לא רק לעמוד בציפיות הגבוהות, אלא להתעלות עליהן.
צפו בטריילר של משימה בלתי אפשרית: חשבון סופי:
עלילה מורכבת ואיום חדש
העלילה ממשיכה ישירות מהנקודה בה נעזב הסרט הקודם ("משימה בלתי אפשרית: נקמת מוות"), כשאיתן האנט וצוותו המפוזר – לותר (וינג ריימס), בנג'י (סיימון פג), וגרייס (היילי אטוול) – עומדים מול האיום הגדול ביותר: "היישות", בינה מלאכותית זדונית שמסוגלת להביא להכחדת האנושות. נקודה חשובה לציון היא שמי שלא צפה בסרט הקודם עלול למצוא את עצמו מבולבל, במיוחד בחצי השעה הראשונה. רצף העלילה דורש היכרות עם האירועים הקודמים, מה שמציב אתגר לצופים שלא עקבו באדיקות אחר הסדרה.
הצוות נרדף על ידי סוכנים בריגס ודגאס (שיי ויגהאם וגרג טרזן דייויס), מתמודד עם גבריאל (אסאי מוראלס), ונעזר באויבת לשעבר פריז (פום קלמנטיף). מטרתם היא להשיג את הנשק היחיד שיכול להביס את ה"יישות" – נשק שנמצא מתחת לקרח הקוטבי בקרקעית ים ברינג בשרידי צוללת רוסית שטבעה, ה"סבסטופול".
הפקה מרשימה עם קצב מאתגר
הציפייה לסרט בתקציב עתק של כ-400 מיליון דולר הייתה לחוויית אקשן מתמשכת ומלהיבה, אך התוצאה מפתיעה בקצבה המדוד. למרות המומנטום הדרמטי שהסרט שואף אליו כפרק מסכם, ישנם קטעים שסובלים מקצב איטי מדי, מה שיוצר תחושת אריכות שאינה הכרחית בז'אנר שידוע בעוצמתו ותנופתו.
הפקת הסרט הייתה מאמץ עולמי מרשים, עם צילומים בלוקיישנים מרהיבים – מבסיס צבאי מדומה בבריטניה, דרך האזור הארקטי הנורבגי, מכרות באנגליה, שמי דרום אפריקה הכחולים, בריסל, ואפילו נושאת מטוסים אמיתית. ההשקעה הוויזואלית ניכרת בכל פריים, אך הנרטיב לא תמיד מצליח לשמור על אותה רמת עוצמה.
בין מורשת לחידוש
"משימה בלתי אפשרית: חשבון סופי" הוא סרט שמנסה לאזן בין כבוד למורשת הסדרה לבין ניסיון לחדש, אך לעתים נופל למלכודת הקונבנציות ההוליוודיות המוכרות – דיאלוגים צפויים, רגעים רגשיים שנראים מחושבים מדי, ותבניות נרטיביות שהז'אנר כבר מיצה.
שיתוף הפעולה בין טום קרוז לבמאי כריסטופר מקוורי מניב תוצאות מרשימות מבחינה טכנית. מקוורי, שקרוז מכנה "אחיו היצירתי", מביא לסרט איכויות ויזואליות יוצאות דופן. הסצנות המרכזיות – מרדיפה תת–ימית מורכבת ועד לפעלולי אוויר מסמרי שיער – מצולמות בווירטואוזיות ראויה לציון, ומדגישות את מחויבותו של קרוז לאותנטיות בביצוע הפעלולים בעצמו.
חוויה קולנועית עם פגמים
העיצוב האמנותי, הפסקול והמוזיקה עוטפים את הסרט באיכות הפקתית גבוהה, ואנסמבל השחקנים התומכים מעניק לעלילה עומק. אולם, למרות כל היתרונות הטכניים, הסרט נעדר את ההתרגשות והרעננות שאפיינו חלקים קודמים בסדרה.
כסרט מסכם לפרנצ'ייז מוערך, יש כאן ניסיון אמיץ לקשור את כל קצוות העלילה, אך התוצאה אינה מצליחה להתעלות לגבהים חדשים. בהשוואה לחלקים הקודמים בסדרה, "חשבון סופי" אינו מציע את החדשנות והרעננות שהיינו מצפים מסרט שאמור לחתום אפוס קולנועי בן שלושה עשורים.
סיכום: מחויבותו של קרוז והמלצת צפייה
עם זאת, מעריצי הסדרה ימצאו ערך בסגירת המעגל שהסרט מציע, והביצועים הפיזיים המרשימים של קרוז, שממשיך לדחוף את גבולות היכולת האנושית גם בגילו המתקדם, ראויים להערכה. כאמן קולנוע מחויב, אין ספק שקרוז ממשיך להשקיע את כל כולו בכל פריים, גם אם התסריט אינו תמיד עומד בקצב של להט ביצועיו.
"משימה בלתי אפשרית: חשבון סופי" הוא עדיין חוויית קולנוע גדולה שראויה לצפייה על המסך הגדול. אמנם לא מדובר בשיא הסדרה, אך יש בו מספיק רגעים מרשימים ומרהיבים שיספקו את מעריצי הז'אנר. כדאי פשוט להיכנס לאולם עם ציפיות מאוזנות יותר ולהתמקד בהישגים הטכניים המרשימים של ההפקה.
מה דעתך בנושא?
0 תגובות
0 דיונים