לשון הרע – אסור גם על אמת, אך הוא דיבור רע על חברו.

רכילות – גם אם היא אמת ואין בה רע, אך גורמת לסכסוך ולמחלוקת.

אונאת דברים – דיבור פוגע אל חברו, כגון על חסרונותיו או עברו.

בדיחה – שהיא פוגעת גם אסורה משום לשון הרע או אונאה.

שידוך או שותפות – מותר ומצוה לספר חסרונות בתנאי שזה נצרך ושזו כוונת המספר.

מחנך או הורה – מותר לספר לשון הרע על ילד אם נצרך לחינוכו.

תקשורת – לה"ר הוא איסור חמור מוכפל כמספר הקוראים.

רכילות קבוצתית – לשון הרע על קבוצה הוא חטא חמור מוכפל כמספר אנשי הקבוצה.

חבורת לשון הרע – הנקלע לקבוצה המדברת לשון הרע ינסה להפסיקם ואם אי אפשר יברח משם.

תשובה – מי שדיבר לשון הרע על אדם, יבקש ממנו סליחה ויתקן מול השומעים. אך אם אינו יודע שסיפרו עליו, לא יודיע לו.

מניעת לשון הרע – לימוד יומי של ספר חפץ חיים, שמודיע את ההלכות, ושל ספר שמירת הלשון, שיוצר אי יכולת נפשית לדבר לשון הרע.

משיח מר נפשו – מותר לאדם לספר כגון בין איש לאשתו אם זה כדי להקל עליו כי נחשב לתועלת.

איסור שמיעה – אסור להקשיב ללשון הרע ואם שמע אסור להאמין.

לשון הרע בעבודה – אם מאלצים אדם לדבר לשון הרע אסורה בעבודה, לא יספר, גם אם יפוטר, כי יש לאדם להפסיד כל ממונו ולא יעשה עבירה.

גילוי סוד – אסור. הולך רכיל מגלה סוד.

שכר שמירת הלשון – זוכה לאור הגנוז שאי אפשר לשער.