בתחילת העונה עם זכייתה של מנצ’סטר סיטי בגביע מגן הקהילה, סומנה שוב כפייבוריטית הבכירה לזכות גם השנה בתואר האליפות. פתיחת העונה הייתה בינונית יחסית, אולם בחודש ינואר כבר הצליחה לפתוח פער מהליגה של 7 נקודות.
ושוב היה נראה שהתכולים גדולים על הליגה ובדרך לאליפות קלילה נוספת – זאת גם בהתחשב בצרות של ליברפול עם מאמנה החדש ויכולת לא מבריקה במיוחד של ההתקפה שלה.
אולם, כאשר היה נראה כי הקבוצה בדרך לטיול עד האליפות, משהו לא ברור קרה והסיטיזנס פשוט התפרקו בצורה לא מובנת. למיטב זכרוני התפרקות כל כך מהירה ודרסטית של מועדון בסדר גודל כזה לא אירעה ב-30 השנים האחרונות אם בכלל. סיטי לא הצליחה לאסוף את השברים, להסיק מסקנות ולבנות את עצמה מחדש – שחקני חיזוק שהגיעו בינואר שוב אחר שוב לא הוכיחו את עצמם, ושחקני מפתח כדוגמת דה ברוינה, אדרסון, גריליש וקייל ווקר (עזב) תכננו כבר לעזוב.
לראשונה גוארדיולה מצא את עצמו בסיטואציה מביכה – הקבוצה שלו לא מתפקדת, ועוד יותר מזה, המאמן האגדי נותר ללא מענה הולם. הדבר בוודאי הורגש גם בליגת האלופות כאשר הקבוצה שמטה יתרון של שלושה שערים נגד פיינורד, ובשלבים היותר מכריעים הפסידה 4-2 לפאריס סן ז’רמן לאחר שכבר הובילה 2-0.
אתמול, לאחר עונה מאכזבת, היו ציפיות גבוהות ממנצ’סטר סיטי לסיים את העונה עם טעם מתוק בפה, עם הנפת גביע ה-FA. אך שוב, הקבוצה נתקלה ביריבה עיקשת שבהתקפת פתע נדירה ויחידה כמעט, הצליחה לעקוץ את התכולים ולכבוש שער שהגיע משום מקום בדקה ה-16 – מרגליו של אברצ’י אזה. התכולים המשיכו בלחץ מסיבי דקה אחר דקה, כולל הערכה של עשר דקות לסיום ה-90, אבל היה נראה ששוב פעם לא מצאו את הראש ברגעים המכריעים ונכנעו לקריסטל פאלאס הקטנה.
הקבוצה הקטנה שרוב אוהדי הכדורגל בעולם אינם יודעים אפילו שמגיעה מהבירה לונדון, זכתה בתואר הראשון שלה בכל 120 שנותיה כמועדון כדורגל עצמאי – ללא ספק עונה שתיזכר מבחינת אוהדיה לנצח.
מצד שני – מבחינת מנצ’סטר סיטי, גווארדיולה הודיע כי יעזוב עם סיום חוזהו בסוף העונה הבאה. אליה וקוץ בה, נראה שגם היום כאשר דה ברוינה בדרך לעזוב ושחקני רכש צעירים חותמים במועדון בזה אחר זה, זה לא יהיה זה. המועדון עושה רושם שרחוק לשחזר את ימיו הגדולים עם כל הכבוד להחתמות חדשות כדוגמת מרמוש, מקאטי, חוסנוב ואחרים, וברושם שהצטבר נראה שגולל כלשהו נסגר בעיר מנצ’סטר – אולי גולל מנטלי.
צילום: bodrumsurf / Shutterstock
האם יצליח להמציא את עצמו מחדש?
כזכור, המאמן שנחשב ללא ספק לאחד הגדולים בהיסטוריה נשאר בחצי השנה האחרונה ללא פתרונות. הקסם שאפף את קבוצתו שנה אחר שנה נעלם ועושה רושם שאפילו המזל. מנצ’סטר סיטי הייתה אלופת העולם בווינריות. השערים שכבשה לאורך השנים עם גוארדיולה בזמן פציעות ובכלל, כולל שלושת שערי האליפות במשחק מול אסטון וילה בעונת 2022 – שהיה משחק הליגה האחרון, ולאחר שפיגרה 2-0, 20 דקות לסיום ניצחה, כל אלו הצביעו כי יש כאן קבוצה שמנטלית לא מסוגלת להפסיד או לאבד תקווה.
עושה רושם אמנם כי ההרתעה ההיא אבדה, וכעת, כאשר המועדון בתקופה רגישה מקצועית, הוא כבר לא מוצא את אותם שחקני מפתח להישען עליהם. המועדון חייב למצוא שחקנים שידעו לאזן את הקבוצה לשנים הבאות, הרבה בגלל התבגרות של שחקנים שעוד נמצאים במועדון, אך מה לעשות כבר לא בעלי השפעה זהה כבעבר. לדוגמא – קשרים איכותיים. במשך השנים דאגו בעלי הקבוצה מהאמירויות להחתים קשרים יצירתיים ואיכותיים שסיפקו כדורגל איכותי, יציב ובוודאי תארים. מדוד סילבה דרך פרננדיניו ועד דה ברוינה וגונדואן הוותיקים, כל אלה היו "בעלי בית" על המגרש שאיזנו את הקבוצה לטווח ארוך. אולם נראה שכרגע הקבוצה חסרה "דם חדש" כדי לבלוט, במיוחד שרודרי פצוע תקופה ארוכה.
יהיה מעניין לעקוב בקיץ ולראות אילו עוד חיזוקים תחתים הקבוצה. נראה שבאופן כללי, כמו יתר קבוצות אירופה, תביא קשר צעיר חדש ולאו דווקא תשקיע בותיק יחסית או מנוסה. עושה רושם כי הפרדיגמה המקצועית הזו שרווחת כרגע בין הקבוצות המובילות באירופה לא פוסחת גם על סיטי – דבר שכנראה יקשה עוד יותר. נמתין ונראה.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
