האם לטובת החינוך הדתי כדאי שר חינוך מהבית היהודי? -תלוי

רבים האנשים הפונים לאחרונה לבית היהודי בבקשה: "דרשו את תיק החינוך".

מקובל על כולם שזהו תיק חשוב ומרכזי, בעל השפעה רחבה על כלל אוכלוסיית המדינה. אך נראה שאלו שפונים לבית היהודי בבקשה זו, עושים זאת לרוב מתוך דאגה ראויה לחינוך הדתי על מערכותיו השונות. השאלה היא האם אכן שר דתי ייטיב עם המערכת או להיפך. אנסה לטעון בקצרה שהכל תלוי במי יהיה המדובר.

ניתן לשרטט שלושה סוגי שרי חינוך או סגני שרים:

האחד, זה שרואה את טובת המדינה וטובת שולחיו לטווח הארוך. ככזה המאמין באחריות ציבורית, הוא יחזק את הממ"דים, גם זה של המסורתיים בשכונה ד'. ההחלטות תתקבלנה לפי עקרונות ארציים ושקופים, ולכן אנשי אותו ממ"ד מרוחק יזכו לחיבוק מבלי שבכלל הם ביקשו.

השני, הוא השר החרדי-לאומי. הוא יאבק למען תיקצוב תלמודי תורה פרטיים המתנהגים באופן אליטיסטי, ידאג להם להקצאת מבני ציבור, יפנה משאבים לטובת מסרים שבהם הוא דוגל ויתמקד פחות בבניית מעבדות חדשות או בתוכנית החדשה לחיזוק השילוב שבין יהדות ודמוקרטיה בישראל. מיותר לציין שלא אסכים עם פעולו של שר שכזה, אך אלו הם כללי הדמוקרטיה. כנבחר ציבור זכותו לפעול כך וחובתי לקטר על אבדן הזריעה לעתיד.

ואולם, מי שאני באמת חושש ממנו הוא הדגם של השר השלישי: הפוליטיקאי הדתי שעוזר "לכל מי שפונה אליו".

ביום אחד הוא יעזור לראשי ישיבות ההסדר שפנו אליו לעזרה ולמחרת הוא יזרז אישור להקמת ישיבת הסדר חדשה שאין לה הצדקה רוחנית ורק תביא להמשך מצוקת הישיבות הקיימות. ביום אחד הוא יקים ועדה לבדיקת תשלומי ההורים הגבוהים ולמחרת הוא יחנוך בטקס רב רושם עוד אולפנה קטנטנה שרק תוריד את מספר התלמידות באולפנות הסמוכות ובכך תביא לעוד עלייה בתשלומים. ביום אחד הוא יתן עזרה ליו"ר אחד הממ"דים שפנו אליו, ולמחרת הוא ידאג להקצאת מבנה לתלמוד תורה שפוגע בדיוק באותו ממ"ד. וכו' וכו'

וכך, פעולותיו נקבעות שלא על פי מדיניות סדורה או אידאולוגיה מוצקה אלא לפי מידת שתדלנותם של העולים אליו לרגל ובהתאם למידת קשריהם. הסיכויים שלך כאזרח להשיג משהו בתחום החינוך תלויים בקליקה שבה אתה נמצא, בקשרים שלך, ביכולת לנדנד או בכך שאתה קשור לאיזה פעיל שטח שעזר לאותו נציג בפריימריס.

אותו שר יהיה האחרון שידגול בהסדרה של תקציבים שהרי ככל שהם לא מוסדרים, כך גדל כוחו ומתהדקת בו התלות.

סוגי שלושת שרים אלו יכולים כמובן לבא מכל מפלגה אחרת: יכול להיות שר מקצועי שמקדם מדיניות ארוכת טווח ויכול להיות שר שמקדם את מה שחברי המרכז מבקשים ממנו מידי יום ושעה. יכול להיות שר שפועל לשם שמיים ויכול להיות שר שפועל לשם שמו ומעמדו.

העיקרון הוא פשוט: האם אתה מקדם דרך אידאולגית ואז ניתן לחלוק על דרכך או שמא אתה עסוק בלקדם את עצמך או את הקרוב אליך מבלי לראות סנטימטר קדימה.

ראשי סיעות יקרים: כאשר אתם ממנים את השרים העתידיים, אנא דאגו להביא את אלו שטובת הציבור לעינהם ולא את אלה שמנהלים שטיבל. מנהלי שטיבל צריכים לנהל שטיבל. שרים מנהלים מדינה.

==

שמואל שטח הוא מנכ"ל תנועת נאמני תורה ועבודה