"החיית לי את הילד": מקים Lifecloud מספר על שיטת ההנצחה החדשה | ראיון

במרחב הדיגיטלי המהיר של ימינו, שבו זיכרונות נשמרים בפוסטים ותמונות מתגלגלות ברשתות החברתיות, נולד מיזם ישראלי פורץ דרך שמשנה את פני ההנצחה. LifeCloud, פלטפורמה ייחודית שהוקמה על ידי גלי שמחה, מציעה דרך חדשה, מכבדת ומרגשת לשמר את זכרם של יקירינו שנפטרו. בין אם חיילים שנפלו בקרב, בני משפחה או חברים. בראיון לסרוגים מספר גלי על החזון למיזם והערך העצום שהוא מביא למשפחות השכולות ולחברה הישראלית.

הכל התחיל מערב מצגות

גלי שמחה הוא סגן אלוף במילואים ולוחם ותיק ביחידות מובחרות כמו דובדבן ושלדג. גלי הקים את LifeCloud לפני כארבע שנים, מתוך כאב אישי עמוק. לפני 14 שנה איבד את אשתו, אסי רויטמן שמחה ז"ל, שהלכה לעולמה ממחלת הסרטן. "היינו ביחד מגיל 16. היא הייתה אישה מדהימה, משוגעת בראש, במובן החיובי", מספר גלי בראיון לסרוגים.

מאז מותה, מדי שנה ביום הולדתה, מתכנסים בני המשפחה והחברים בביתו של גלי לחגוג את חייה. "כולנו לובשים לבן, שותים יין, מראים מצגות, שמים שירים", הוא מתאר. אך ההכנות לאירוע זה היו תמיד מאתגרות – איסוף תמונות, זיכרונות וסיפורים מחברים ומשפחה. לפני חמש שנים, בתו אריאל יצרה מצגת ששינתה הכל. הבת הציגה למשפחה והחברים: "אם היה לאמא אינסטגרם, איך זה היה נראה".

המצגת הציגה את חייה של אמה בצורה חיה ומודרנית. היא זו שהציתה בגלי את הרעיון ליצור פלטפורמה שתאפשר להנציח את יקירינו בצורה דיגיטלית ומשמעותית.

מהי LifeCloud?

LifeCloud היא רשת חברתית ייעודית להנצחה, שונה בתכלית מפייסבוק או אינסטגרם. "זו לא פלטפורמה להעלות תמונות של אוכל או איפה ביליתי", מדגיש גלי את ההבדל. במקום זאת, היא מאפשרת למשתמשים ליצור עמודי זיכרון אישיים עבור יקיריהם.  בעמודים ניתן לשתף תמונות, סרטונים, זיכרונות כתובים ואירועים. העמודים הללו בונים קהילה חיה סביב הנפטר, שמתעדכנת בכל פעולה שנעשית.

כאשר מישהו מבקר באתר, מדליק נר וירטואלי, כותב זיכרון או מבקר בקבר: כל אלו יעלו התראה למשפחות הנופל או הנפטר.

אחת התכונות המיוחדות של LifeCloud היא הפצת הברקוד הדיגיטלי, המקושר לאתר הנופל או הנפטר. הברקוד מוצב לעיתים על מצבות, ספסלים או אתרי זיכרון. סריקת הברקוד מאפשרת גישה מיידית לעמוד הזיכרון, ויוצרת חיבור בין המבקרים למשפחה.

"עשינו לאחת העמותות שמטיילות בחו"ל עם לוחמים ברקודים על התיקים", מספר גלי. "ואז פתאום מישהו סורק את הברקוד כשהם בארגנטינה, שומע, קורא על אותו לוחם, והאמא או המשפחה או האדמין מקבל רגע התראה על כל מה שקורה. וזה סיפור שמחבר, יוצר חבילה משלימה לכל הדבר הזה". התכונה הזו הופכת את ההנצחה לחוויה גלובלית, שמחברת בין אנשים מרחוק.

היתרונות על פני רשתות חברתיות מסורתיות

לעומת עמודי זיכרון בפייסבוק או באינסטגרם, LifeCloud מציעה מספר יתרונות משמעותיים:

• ייעודיות: הפלטפורמה נבנתה מתוך מחשבה על הנצחה, עם פיצ'רים כמו הזמנות לאזכרות, ניווט לקבר והתראות על פעילויות בעמוד.
• נצחיות: בניגוד לעמודי אינסטגרם שדועכים עם הזמן, LifeCloud מבטיחה שהזיכרונות ישמרו לעד, ללא פרסומות או הסחות דעת. "אין פרסומות באתר, לא יהיו גם פרסומות באתר", מבהיר גלי. " זה אתר שמכבד את עצמו, מכבד את הנופלים".
• נגישות לדורות שונים: הפלטפורמה מתאימה גם למבוגרים שמכירים את פייסבוק וגם לצעירים שחיים באינסטגרם וברשתות אחרות, ומאפשרת חיבור בין-דורי.
• חדשנות טכנולוגית: LifeCloud מפתחת כלים חדשים, כמו יכולת AI שתאפשר יצירת עמודים אוטומטית ומהירה על בסיס מידע מהאינטרנט הפתוח.

"פייסבוק עסוקים בשמחה, לא בהנצחה", אומר גלי. "עמוד אינסטגרם כזה, בעוד שנתיים-שלוש, יהיה זרוק איפשהו. אצלנו זה לא".

פרויקטים מרגשים ומשפיעים

מאז הוקמה הפלטפורמה היא יצרה כ-3,000 עמודי זיכרון, והמספר צפוי להכפיל את עצמו עד סוף השנה. הפלטפורמה שיתפה פעולה עם יחידות צבאיות כמו השייטת ודובדבן, ועם ארגונים כמו יד לבנים. אחד הסיפורים המרגשים הוא על אב שסיפר לגלי: "אתה החיית לי את הילד. אני מכיר אותו כמו שלא הכרתי אותו אף פעם, אחרי 20-30 שנה, פתאום מישהו מארצות הברית שולח תמונה של הילד".

פרויקט נוסף הוא זה של פסטיבל הנובה, שבו נפתחו 450 עמודים לזכר הקורבנות. "זה עמוד נורא, רק לראות את הפרופילים של הילדים היפים האלה", אומר גלי. אמא אחת כותבת מדי יום לילדה בעמוד, פעולה שגלי מתאר כ"סוג של פסיכולוגיה".

נקודת זמן משמעותית להקמת העמוד לנופל או הנפטר יכולה להיות בשבעה. גלי מספר על חבר שאביו נפטר. במהלך שבעה, הוצבו ברקודים על שולחנות, ואנשים סרקו אותם כדי לכתוב זיכרונות. "כל מי שנכנס לשבעה סרק, ראה תמונות של אבא של אותו חבר שלי, של שי, כתב זיכרון, וזהו, זה נשאר לנצח". שיר מדגיש את היתרון של העמוד: "זה לא הולך באיזו מחברת צדדית או איזה יומן שנזרק בארון וכאלה. הנכדים רואים את זה, הנינים רואים את זה".

החזון: לעדכן את עולם ההנצחה

החזון של LifeCloud הוא לשנות את הדרך שבה אנו מנציחים בישראל ובעולם. בעוד שיטות מסורתיות כמו ספרי זיכרון ומצבות נותרות חשובות, הן לעיתים אינן נגישות לדור הצעיר. "אני יוצא מבית יד לבנים, ושואל, 'מה יהיה כשאתם לא תהיו פה? מי יבקר חוץ מיום הזיכרון?'" מספר גלי.

הפלטפורמה שואפת לחבר את הדור הצעיר לזיכרונות של סבא או סבתא, חייל שנפל ב-1948, או קרוב משפחה. "פתאום הם רואים מי הוא היה, כותבים לו כמה מילים, משתפים עם החברים: 'תראו, זה היה סבא שלי, גיבור ישראל,'" מתאר גלי.

LifeCloud גם מביטה מעבר לישראל. במזרח ובארצות הברית כבר קיימות יוזמות דומות, וגלי מקווה להרחיב את המיזם לעולם. סיפור על אם מארצות הברית שביקשה עמוד לזכר בנה, שנפל כחייל בודד בישראל, ממחיש את הפוטנציאל הגלובלי של הפלטפורמה.

למה LifeCloud כל כך חשובה?

בישראל, שבה האובדן הוא חלק בלתי נפרד מהמציאות, המיזם מציע דרך חדשה להתמודד עם השכול. הוא מאפשר למשפחות לשמור על קשר עם יקיריהן, ליצור קהילות זיכרון חיות, ולהבטיח שהזיכרונות לא ידעכו עם הזמן. הפלטפורמה מחברת בין דורות, בין רחוקים וקרובים, ומביאה נחמה באמצעות טכנולוגיה.

"אנחנו נמצאים בתקופה נוראית, מהשביעי באוקטובר, כמעט כל יום נהרג לוחם", אומר גלי בכאב. "זו שיטת ההנצחה החדשה, אי אפשר לברוח מזה". המיזם, שפתוח ללא תשלום, מזמין את כולם להצטרף, לשתף זיכרונות, ולבנות עמודים לזכר יקיריהם. בין אם מדובר בחייל שנפל, סבתא אהובה, או חבר מהצבא – LifeCloud מבטיחה שהסיפור שלהם יישאר חי.