היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה הגיעה היום (ראשון) לדיון בוועדת חוקה חוק ומשפט על האכיפה הבררנית בתחום ההדלפות ופגיעה בחופש העיתונות, זאת ברקע חקירתו של א', איש מילואים בשב"כ שחשוד בהדלפת מידע לעיתונאים עמית סגל ושירית אביטן-כהן.

בהרב מיארה אמרה בדיון כי זוהי הזדמנות חשובה להציג בצורה מסודרת את העקרונות המנחים באכיפת עבירות שעניינן מסירת מידע האסור בגילוי, והכריעה כי בניגוד לכותרת הדיון – אין אכיפה בררנית. "מערכת אכיפת החוק פועלת באופן עקבי, מקצועי וענייני על פי אמות מידה ידועות וקבועות, המיושמות בכל מקרה ומקרה" אמרה.

צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת
צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

מיארה: "איזון בין שני אינטרסים ציבוריים"

מיארה התייחסה למדיניות האכיפה ביחס להדלפות ואמרה כי מדיניות האכיפה היא זהירה, שוויונית ואחידה: "המקרים בהם אנחנו עוסקים הם מקרים בהם חשיפה של מידע יכולה להביא לפגיעה באינטרסים ציבוריים חיוניים כגון – ביטחון המדינה, ולכן, קיים אינטרס ציבורי להגן עליו ולמנוע את חשיפתו".

ביחס לחקירת עיתונאים אמרה: "נקודת המוצא היא שהחלטה על פתיחה בבדיקה כרוכה באיזון בין שני אינטרסים ציבוריים שמושכים לכיוונים מנוגדים – הראשון הוא הגנה על מידע והשני הוא חופש הביטוי וחופש העיתונות שהם "נייר לקמוס של הדמוקרטיה"."

שלושה שיקולים מרכזיים בפתיחה בחקירה

מיארה אמרה כי ישנם שלושה שיקולים מרכזיים בעת קבלת החלטה על פתיחה בחקירה: מידת הפגיעה או פוטנציאל הפגיעה של חשיפת המידע באינטרסים חיוניים, תוחלת החקירה ומורכבותה וחופש העיתונות וזכות הציבור לדעת.

היועמ"שית הדגישה כי נבחנת עוצמת הנזק שיכול להיגרם מחשיפת המידע, וכאשר המידע שנמסר אינו מסכן אינטרס חשוב ואין נזק בחשיפתו, הנטייה שלה הוא שלא לפתוח בחקירה, ושבכל מקרה התמקדות היא במוסר המידע ולא בעיתונאים.

צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

"מספר הפעמים שעיתונאים נחקרו זעום"

"החלטה שלא להפעיל כלי אכיפה פליליים זו החלטה שבתוצאות האיזון בין האינטרסים המתחרים, נמצא כי אין מקום לברר את העניין בכלים של משפט פלילי משום מתן בכורה לשיקולים אחרים שגם הם ראויים להגנה של החברה והמשפט" כתבה.

"לגבי עיתונאים" אמרה, "לא בכדי מספר הפעמים שעיתונאים נחקרו כחשודים בביצוע עבירות הוא זעום. חופש הפעילות של העיתונאים והגנה על מקורות הם עקרונות שמנחים אותנו בעבודתנו. כשם שעמדתנו היא שאין לקדם חקיקה או החלטות מנהליות הפוגעות בחופש הביטוי משום שהן מבקשות לצמצם פעילות של גופי תקשורת, כך גם אנו לא נותנים לפגוע בעיתונאים באמצעות אכיפה פלילית בעניינים המצויים בליבת עבודת העיתונאית.