עופר ארן הוא אב לארבעה ילדים מפתח תקווה, כיום משמש כראש ישיבת אמי"ת אלירז. ארן עוסק בחינוך כבר מעל 25 שנה, ובמקביל משרת קרוב ל-25 שנה בפיקוד העורף, מאז השתחרר מצה"ל בעקבות פציעה בלבנון שלאחריה ירד ארן משירותו הקרבי והצטרף לפיקוד העורף.

השבוע, נבחר עופר למצטיין פיקוד העורף – כהוקרה על עשייה מתמשכת, רגשית ומורכבת.

"זו עבודה שנוגעת במקומות הכי עמוקים של הרגש והקיום האנושי" 

את שירותו, התחיל ארן בבית החולים וולפסון. שם הוא וחייליו נתנו מענה לאזרחים שלא יכלו להתפנות בזמן אזעקה. בהמשך עברו עם מחלקת החינוך למחנה שורה, שם העבירו את רוב תקופת המילואים. "זה היה שירות מסוג אחר – שירות עם המון רגישות ואחריות."

אחת מהמשימות הראשונות שקיבלו עופר וחייליו הייתה פריקה של משאית שהביאה גופות "זה היה כשעה אחרי שהגענו. לא פשוט להכניס חיילים למצב כזה ללא הכנה." עופר הבין שהתפקיד שלו כולל גם אחריות נפשית עמוקה – לזהות את החייל שקשה לו "היו חיילים שאמרו לי: 'עופר, אנחנו לא יכולים לעשות את זה.' כיבדתי את זה."

על עבודת הזיהוי מספר ארן: "היא הייתה קשה מאוד – מדובר לעיתים רק בשרידי גופות. סייענו בלוגיסטיקה, בהעברת הגופות, בסיוע לזיהוי. לפעמים זה אומר לעמוד ליד שוטר ולנסות לזהות מתוך שרידי גוף חרוכים או מפורקים. זו עבודה שנוגעת במקומות הכי עמוקים של הרגש והקיום האנושי."

עופר וחייליו שירתו במחנה שורה במשך שלושה חודשים. בחלקם עסקו בזיהוי חללי השביעי באוקטובר ובחלקם בטיפול בגופות שהובאו מתוך עזה – בדרך כלל גופות החשודות כחטופים.

"אנחנו חלק משרשרת. מזמן רבי עקיבא, דרך השואה, ועד היום – אנחנו החוליה הבאה"

"הקושי הנפשי עצום" מספר עופר "כמפקד, תפקידי לאתר את הקושי עוד לפני שהוא צף. הבאת פסיכולוג, קיום מעגלי שיח, פעילות "הווי" לחיילים – כל אלה סייעו בבניית חוסן. אבל מעל הכול – מה שעזר לנו להתמודד הוא תחושת המשמעות. ההבנה שאנחנו חלק משרשרת. מזמן רבי עקיבא, דרך השואה, ועד היום – אנחנו החוליה הבאה. אנחנו הסיפור. זו ההבנה שמרימה אותנו בכל פעם מחדש."

"ראיתי מקרוב את העוצמה של הנוער שלנו – זה שינה לי את ההסתכלות"

"כראש ישיבה, ההתמודדות והחווית מהשירות השפיעו עליי רבות." מעיד ארן "ראיתי מקרוב את העוצמה של הנוער שלנו – את המחויבות, את הרצון לתרום. זה שינה לי את ההסתכלות עליהם".

כשנשאל מה המסר אותו הוא מבקש להעביר לתלמידיו ענה: "אני משתדל להעביר לתלמידים את תחושת השליחות, את החשיבות של עשייה, את ההבנה שכל יום הוא הזדמנות. 'השביעי באוקטובר – אף אחד לא תכנן אותו', אני אומר להם. 'כל יום הוא הזדמנות, נצלו כל רגע. תקומו. תפעלו. תובילו. תאמינו."

"במילים 'תסיר חרפה מעיר' – אני רואה את כל הגופות עוברות לי מול העיניים"

ארן משתף בשני רגעים שלא ישכח: "לפני חודש וחצי, ישבתי עם אשתי ואכלתי ארוחת ערב. פתאום היא רואה אותי מחייך, היא שואלת אותי, 'מה קרה?' אני אומר לה – 'הצלחתי' היא לא מבינה 'מה הצלחת? אנחנו אוכלים ארוחת ערב…' 'הצלחתי לאכול גבינת שום שמיר' עניתי. לא יכולתי לאכול כמעט שנה מאכלים שהריח שלהם הזכיר לי את הריח של הגופות".

את הסיפור הבא, הוא מספר בדמעות: "בסעודת פורים בשנה שעברה, כולנו היינו מבושים ושמחים. החלטנו לשיר את 'תתן אחרית', פתאום אני פורץ בבכי, נשבר. זה היה חצי שנה אחרי תחילת המלחמה, אני יצאתי ממחנה שורה שבוע קודם לכן. במילים 'תסיר חרפה מעיר' ראיתי את כל הגופות עוברות לי מול העיניים"

קרדיט: דובר צה"ל

השבוע, זכה עופר למצטיין פיקוד העורף. "כשהודיעו לי על הבחירה כמצטיין, הדבר הראשון שעשיתי היה להתקשר לחיילים." סיפר "זה שלהם. זו פעולה של קבוצה. הפרס הוא לא שלי – הוא שלנו. זה נותן מוטיבציה, זה נותן דרייב להמשיך."

לקראת סיום, ארן שולח מסר חם למשפחות השכולות: "הלב שלנו איתכם – תמיד. אתם לא לבד. אנחנו, בעולם החינוך, עושים הכול כדי שהרוח של הבנים והבנות שלכם תמשיך לחיות. לא רק כאדם אחד – אלא דרך מאות ואלפי תלמידים שנושאים את הערכים, את הסיפור, את הנשמה."

ולחברה הישראלית כולה הוא מזכיר: "אנחנו עם אחד. לא חייבים להיות זהים – אבל חייבים להיות מאוחדים. להרים ראש, לשאוף קדימה, לחשוב איפה הנינים שלנו יחיו – ולעצב יחד את המקום שבו הם יגדלו. זו לא רק תקווה. זו שליחות."