"חנוכה, פורים, פסח, ראש השנה, יום כיפור, שוב חנוכה, ועכשיו תודה לאל לפחות נתנו לי את חג הפסח לפני הצו ביולי-אוגוסט", כך מתאר בפני חבר את מצב הנוכחות שלו בצבא בחגים מאז תחילת המלחמה. אני מבין אותו. בעיניים רואים לו את התסכול, את העייפות. איכות חינוך הילדים ירדה, הקשר עם אשתו הצטמצם לכמעט כדי משימות טכניות והתסכול בעיניו ניכר.

ההנהגה הפוליטית שלנו התפקדה למפלגות החרדיות

פעם, בתקופת הישיבה והמכינה, היינו שואבים מההנהגה זריקת עידוד. כיום, ההנהגה הפוליטית שלנו התפקדה למפלגות החרדיות והממסד הרבני הציוני-דתי שקט, מדבר מאוחר מידי ובכמה קולות, העיקר לא לטלטל, לא להכעיס, לא לפרק. ואנחנו באמצע.

בשבועות האחרונים הייתי בכמה מעגלי שיח של מילואימניקים בירושלים, הסיפורים קשים. ילדים שחזרו להרטיב בלילה, נערים שלא הולכים למסגרות, זוגות במצבים קשים שהולכים לסבבי טיפולים שהמדינה מממנת תודה רבה.

אנחנו ב-50% התייצבות

גם אני קיבלתי צו לסבב רביעי למשך כ-70 ימים. אשתי בהריון מתקדם ואגיע לסבב הזה עם תוספת טרייה למשפחה. היא כבר לא מגיבה לצווים, מתעצבנת בשקט, מיואשת. ככה השגרה שלנו, המילואימניקים, בין סיפוק על התרומה למדינה, לייאוש על החיים שנתקעו מאחור.

השבוע נחשף מכתב של ארגונים על עומק הפגיעה המבצעית עקב חוסר בכוח אדם. מתואר שם חיילים שאינם מוכשרים ללוחמה מבצעים משימות של כוחות סדירים וחוסר גדול בסד"כ שאינו מאפשר משימות ובטח לא משימות איכות. כשאומרים לכם שיש 70% גיוס זה אומר ש-30% אמרו שהם לא יוכלו להגיע בכלל, מתוך הנותרים חלק לא יגיעו לכל התקופה, אז אפקטיבית אנחנו באזור ה-50% התייצבות.

המפלגה שמתיימרת לייצג את הציבור הדתי מזמן לא איתנו

גייסנו לפלוגה אנשים טובים, ציונים אמיתיים, אבל גם כאלה שכבר לא בגיל, שבאים לסגור פינות לחלק מהזמן, האורגניות יורדת, וזה משפיע על היכולת המבצעית.

ועדיין, אף אחד מהתיאורים הנ"ל לא מזיז את קצהו של המנהיגים שלנו. הייתי בוועדת חוץ וביטחון, שמעתם לאחרונה את ראש הממשלה מגיב לעניין? המפלגה שמתיימרת לייצג את הציבור הדתי כבר מזמן לא איתנו. כאחד שרואה דברים מבפנים, סמוטריץ' עושה כל שביכולתו כדי ללחוץ על חברי הכנסת שלו ולהעביר את התקציבים לציבור החרדי במסלולים עוקפים.

בכנס לאסטרטגיה חרדית אמר סמוטריץ' שכעס הוא לא תוכנית עבודה והוא לא רואה מצב של גיוס חרדים. לפני אישור התקציב איים בהעברת חוק גיוס. בראיון הצהיר שכעס הוא לא תוכנית עבודה, ולא יהיה גיוס בכפיה, אך בכנס בני עקיבא אמר שגיוס חרדים זו המשימה הלאומית של הציבור. יום ככה יום אחרת, על חשבוננו. שאר חברי הכנסת מעדיפים אמירות כלליות, כתבות מלטפות ויחסי ציבור מאשר להצטרף למאבק. האמת, המאבק כבר הוכרע כשעבר התקציב.

הפגיעה הקשה: הקול החלש של הממסד הרבני הדתי-לאומי

הפגיעה הקשה בעבורי ובעבור רבים מהציבור הדתי היא הקול החלש מידי של הממסד הרבני הדתי-לאומי. לעולם לא אצליח להבין את הדיסוננס בין להעמיד תלמידי חכמים המתגייסים לצבא ומשרתים בו, לבין השתיקה אותה אנו חווים בשעתנו הקשה. את הגמגום אל פני המציאות. לעולם לא אבין איך הוציאו הרבנים מכתבי תמיכה המוניים בפלדשטיין ובערוץ 14, אבל לא בנו, תלמידיהם, הנאנקים תחת האלונקה כבר שנה וחצי.

בין כל המאבקים והאינטרסים, נמצא הציבור המשרת. העומס עלינו גדל, הבית קורס, הקריירה מושהית. ועוד לא דיברנו על הנפש וחשוב להגיד שבמציאות הזאת רואים גם שעתנו היפה, של עזרה הדדית ומחויבות בין שכנים ובין חברים. אבל זה לא מספיק, והנפילה כבר קוראת. אל תתנו לנו ליפול.

==

גלעד רנד הוא מהנדס חשמל ושריונר פעיל השותף בפורום המילואימניקים הדתי לאומי.