הרב שרלו: מה הנביאים היו חושבים על קמיעות

שאלה

תשובה

שלום וברכה. הנושא בו אתה מבקש התייחסות, ובצדק, קשור לארבעה עניינים שונים:

ראשון בהם הוא האם יש ערך לדברים האלה שאתה מונה. התשובה לכך היא כמובן שלא ניתן לשים את כולם בחטיבה אחת – אני רואה חשיבות עליונה במזוזות, מתנגד מאוד לרעיון של "מים מקודשים", מכיר בכך שיש מעלה של השתטחות על קברי צדיקים (אם כי באופן אישי אני בא ממסורת הלכתית שלא נוהגת לעלות לקברים כמעט בכלל), ויודע כי בגמרא יש עיסוק נרחב יחסית בנושא קמיעות, אם כי גם כאן אני באופן אישי רחוק מכך.

שני בהם הוא שאלת הנישוק שלהם. מאוד טבעי שמה שיקר בעיני אדם – זוכה גם לנשיקתו, וממילא אני מנשק מזוזות בשקיקה.

שלישי בהם הוא מה המקום של הנושאים האלה במערכת רחבה יותר של נושאים בעולמה של תורה. כאן אין צורך לשאול כלל לדעתו של אדם, אלא ללמוד את דברי הנביאים. הנביאים לימדו אותנו שאפילו הקורבנות, שהם מצווה מן התורה, הם תלויים בהקשר. הנביאים מחו נגד הקרבת קורבנות במקום בו לא נעשה צדק מוסרי, במקום בו אדם אינו נקי כפיים ובר לבב, ובמקום בו גר יתום ואלמנה אינם זוכים ליחס נכון. המסרים הנבואיים האלה מתאימים מאוד גם לנושא המזוזות והקמיעות, ובוודאי שאין להם מקום כאשר מדובר בהתנהגות מושחתת, שהקשר לדברים הקדושים רק מעמעם את ראיית השחיתות כבעיה העיקרית. על כן, לעולם צריך ללכת לאור הפסוק "ציון במשפט תיפדה ושביה בצדקה", או "כי חסד חפצתי ולא זבח, ודעת אלוהים מעולות".

רביעי בהם הוא היחס לאנשים אחרים שחושבים אחרת, ושדברים אלה יקרים בעיניהם. צריך לנהוג בעדינות מול מי שסובר אחרת, ואם הוא מייחס חשיבות לקמיעות או למים קדושים – זה לא התפקיד שלי לפגוע בו, ובלבד שלא יהיה זה מנוגד למה שנאמר בעיקרון השלישי דלעיל, כלומר: שזה לא יהיה מעשה שמעצים את ההתנהגות הלא מוסרית, בין אם של האדם עצמו, ובין אם של מי שמפיץ את המים הקדושים האלה או את הקמיעות.