בליל הסדר סיפרנו על תהליך גאולתם של ישראל. בתהליך הגאולה ממצרים היו ניסים ונפלאות, אך הוא החל בגנות העבדות ורק אח"כ הגיע השבח של היציאה לחירות. גם היציאה לחירות עצמה נעשתה בתהליך ארוך, שהרי כל מכה מעשר המכות הייתה שבוע ואחריה חזר הטבע לשלושה שבועות. ק"ו שכך הוא בתקופתנו, גאולת ישראל האחרונה ההולכת ואור קמעה קמעה בדרכי הטבע.
מדוע חשוב שבליל הסדר נעסוק בגנות ובתהליך? מדוע שלא נדבר רק על התוצאה שהיא החירות והגאולה?
חז"ל מלמדים אותנו שרק כך מקיימים מצוות "והגדת לבנך" בליל הסדר, משום שמטרתה להכניסנו לסדר ההיסטורי שהיה בעבר במצרים, שקורה בימינו ושעתיד להימשך עד הגאולה השלמה.
למדנו שדווקא הגנות מעוררת בנפש את הכמיהה לשינוי, ודווקא הקושי מביא להכרה בצורך בשינוי.
כשם שהחושך והחולי מעוררים את הרצון וההכרה בצורך של אור ובריאות, כך הגנות מסבירה טוב מהכול את השבח. אך שינויים נפשיים ושכליים, ודאי ציבוריים ולאומיים, מתחוללים בשלבים ובהדרגה.
מערכת המשפט והייעוץ המשפטי חדרו לתוך חיינו בצורה אגרסיבית ופולשנית. בתהליך הדרגתי של שנים הם למעשה החליפו את הנהגת המדינה. הם לקחו לעצמם את הזכות של המילה האחרונה בקבלת החלטות ניהול המדינה. בכך הם עיקרו את כוחן של הכנסת והממשלה שנבחרו ע"י רוב העם להנהיג את המדינה.
מהפכה זו נעשתה בשקט ובעורמה רבה, אך כיוון שאין הם מאפשרים לממשלות הימין למשול כרצון העם, דבר זה גורם להתפכחות רצון הבוחרים בצורך בשינוי. דווקא הלחץ האבסורדי של היועצת המשפטית לממשלה כמעט בכל נושא הכריח את הממשלה להתחיל בתהליך הדחתה. ודווקא התערבות הבג"ץ כמעט בכל נושא מאלצת את הממשלה והכנסת לשנות את שיטת בחירת שופטי בית המשפט.
עוד דרך ארוכה לפנינו, אך התהליך החל. יהיו בו עליות וירידות, אך דרושה מאיתנו סבלנות ונחישות להשלימו. נראה שרוב הציבור שהפגין נגד הממשלה התפקח, וראשי המדינה קיבלו אומץ לעשות את השינוי הנדרש. מערכת המשפט ועוזריה ינסו לעצור את התהליך הזה בכל כוחם, אך אנו נחושים, משום שהמצב המביך שהגענו אליו אינו מאפשר לנו להמשיך באותו המסלול.
כנראה שריבונו של עולם גלגל את התהליך המשפטי בצורה כזו שתפקח את עינינו ולא תותיר לנו מקום להתלבטות אלא לאזור אומץ ולעשות שינוי. דווקא המצב האבסורדי שהגענו אליו צירף רבים להבנת הצורך בשינוי. גם בנושא הזה, המציאות מופיעה כ"מתחיל בגנות" ומתוך זה" מסיים בשבח".
=======
הרב יעקב דביר הוא ר"מ בישיבת מצפה רמון
תגובות
במהלך יציאת מצרים הישראלים מיסדו והסדירו בין היתר גם חוקי עבדות. איך התמה של "גינוי העבדות" הוצמדה למיתוס יציאת מצרים? לחבר הדמיוני הפתרונים
אם היית יודע כמה אתה טועה... אתה ושכמותך נשוא הרשימה שבזה. : סודה של שירת הים. -------------------------------- אם "תופשי התורה" היו יודעים את סודה של שירת הים, היו תולשים שערות ראשיהם במו ידם, מחמת הצער והבושה. על כך שהם אוחזים בתורה כשבויית גחמות וכקרדום לחפור בו. סודה של שירת הים הוא היותה גם מטאפורה לים התורה העתידי. לא בכדי נקראה התורה : "שירה". לסוף כל ים הוא :"ים סוף". שלכל ים יש גם סוף . וכך כשם שמשה קרע את הים ביציאת מצרים. כך לעתיד קורע או בוקע המשיח גם את ים התורה - להיותה עבירה ומתוקנת לבני ישראל על מכונה ובמסד האמת . ים התורה הפך לים עויין החוסם את דרכם של יהודים רבים לילך בו. ואם לא די בכך הפך גם לים מזוהם ועויין. המנוצל על ידי בעלי עניין. זו גם הסיבה ללשון העתיד של השירה בבחינת : "אז ישיר" . שכאמור לעתיד שב ושר משיח צדקנו [בהיותו "מושה" - גואל]על בקיעת ים התורה... והנה ההסבר גם מדוע שמיד לאחר שירת הים
השילוב בין דת ולאומנות הוא תמצית הרשע האנושי. גזענות פאשיסטית נוטפת דבש של אמונה ואחדות. כן, הם מוכנים להקריב את ילדיהם על מזבח הארץ, בדיוק כמו משפחות החמאס, אין שום הבדל. המלחמה בעזה היא אקסטזה משיחית בעיניהם. ככל שהקטסטרופה גדולה ורצחנית יותר כך עוצם ידו של אלוהים מורגש יותר.
די,עם ישראל מאס בדיקלומים החרד"ליים הרעילים תשבו בישיבות שלכם ותמשיכו לשנן את דברי ההבל הגאוליים/משיחיים שלכם.תנו לעם ישראל הבריא להמשיך ולבנות את המדינה הציונית האמיתית.