המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, גיל לימון, השתתף היום (חמישי) בפאנל בנושא "יועצים או שומרי סף?" בכנס השנתי של מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים באוניברסיטת רייכמן. בדבריו לימון התייחס למתיחות סביב הרפורמה המשפטית של הממשלה ותקף את הניסיונות לפגוע בשלטון החוק.

"זה התפקיד שלנו, לוודא שהממשלה פועלת בגבולות הדין והדבר הזה נעשה לטובת האינטרס הציבורי" אמר. "בסופו של דבר הייעוץ המשפטי לממשלה יושב על נקודה מאוד חשובה בכך שמדינת ישראל תהיה מדינת חוק. למדינה יש כוח אדיר, אנשים לא מתארים כמה כוח יש לממשלה. הכוח מתבטא בכל דבר שקורה: בתקציבים, חינוך, ביטחון, התיישבות ומינויים. הממשלה מחליטה מי הבן אדם שיהיה אחראי על סלילת הכבישים ועל תוכנית הלימודים, הכוח חולש על הכל".

"כדי שמדינה תפעל בשלטון חוק דמוקרטי, היא צריכה שיהיה מנגנון פנימי שמסייע למדינה לבצע את התפקיד שלה ולוודא שהיא במסגרת החוק" הוסיף והסביר. "צריך לומר שגם במציאות של היום שהיא מציאות בעלת רכיבים לעומתיים, עיקר העבודה של היועץ המשפטי לממשלה היא עבודה עם הממשלה".

עוד ציין כי "הממשלה הצליחה להשלים את יעדה. השלימו תקציב, הארכות פינוי, מלחמה, תקנות שעת חירום. יש עבודה, העבודה היא יעילה. יש נקודות שבהן הייעוץ המשפטי לממשלה אומר לא להחלטות מסוימות, זה התפקיד שלו. מי אם כך – יגיד לא? זה התפקיד שלנו, לוודא שהממשלה פועלת בגבולות הדין והדבר הזה נעשה לטובת האינטרס הציבורי".

לימון התייחס גם לסערה סביב הסנקציות נגד החרדים ואמר כי "הנושא שבגינו נשלח המכתב על הטלת סנקציות לא קשור לחוק אלא לאין חוק. הסיבה שאין חוק לא קשורה ליועמ"ש בכלל, כשהכנסת רוצה לחוקק היא מחוקקת. אין חוק גיוס כי הפוליטיקה לא מצליחה להגיע לחוק גיוס מוסכם. חובת הגיוס חלה באופן שיוויוני. הצבא אומר לכולם, בכנסת, לנו, לשר – אני חייב חיילים. הצבא חייב עוד עשרת אלפים חיילים, כל הזמן אומרים שיש משימות, ושמדובר בצורך מהותי. זה אקוטי, המשק נפגע מזה, אנשי המילואים נפגעים מזה, הכלכלה נפגעת מזה. הגורם הראשון שהיה צריך לדון בגיוס חרדים זה הממשלה. הנושא של סבסוד מעונות יום, היו ארבעה דיונים בממשלה, הייתי בהם. לא הייתי באף דיון לגבי איך מביאים יותר חרדים להתגייס לצבא. זה לא קשור למניעה משפטית".

בנוסף, התייחס לסוגיית פיטורי ראש השב"כ, כשאמר כי "אני חושב שמעבר לשאלה של ראש השירות הקונקרטי, מה שעומד על הפרק זה ראש השב"כ הבא ואלו שאחריו. אם ראש השב"כ, ובסוף מדובר באנשים נהדרים, שתפקידם לעבוד בשיתוף פעולה עם הממשלה, יידע שהוא צריך לחקור חלילה את סביבתו של ראש הממשלה והאמת המקצועית שלו היא לא לעשות משהו שראש הממשלה ביקש ולמחרת בלי חובת שימוע הוא יאבד את תפקידו, נקבל ראש שב"כ שיש לו פחות ערובות לממלכתיות והמקצועיות שלו. אנשים לא יודעים כמה כוח יש לשב"כ, חלק גדול מהפעולות שלו מי שמפקח עליהן הוא היועמ"ש לממשלה".