עם עלות המדגמים, שררה בקרב בוחרי מפלגת יחד תערובת של רגשות צער ואשמה. צער על האכזבה שכל התקוות נגוזו ברגע אחד, בו הוטחה הספרה אפס בפני המצביעים, ורגשות אשמה על הפגיעה בגוש הימין בכלל ובציונות הדתית בפרט. לא האמנו שנכנסנו לרשימה השחורה של אלו שהשחיתו והשליכו לפח עשרות אלפי קולות חשובים, שהיו יכולים להגיע למפלגות דתיות וגם לחזק את גוש הימין כולו.

אך במחשבה שנייה ושלישית, לא קל להאשים את בוחרי יחד במחדל.

ראשית, כשברוב הסקרים המפלגה עברה, ובחלקם היא קיבלה חמישה מנדטים, צריך להיות פראנואיד כדי להסיר מועמדות. מה שקרה בימים האחרונים, בהם היה אסור לפרסם סקרים, הוא שהליכוד מחק את יחד פעמיים. פעם אחת באופן ישיר כשגם מצביעי יחד חששו מניצחון הרצוג ותרמו לביבי מדמם הפוליטי, ופעם שנייה באופן עקיף כאשר הבית היהודי התרסק מהבליץ חסר התקדים של ביבי, ובוחרי יחד אצו רצו להציל את הבית ועזבו את מפלגתם הטרייה, כדי שגם היא תקרוס כמו הבית היהודי.

שנית, ככל שעובר הזמן מתברר יותר ויותר שאם כל מצביעי יחד היו זוכים שהקול שלהם ייספר, אלי ישי היה היום בכנסת. מבול של עדויות מצטברות מלמד על מסע שיטתי, נבזי ומרושע מאין כמותו, לפגיעה במפלגה בכל דרך אפשרית. לא רק על ידי פסילת קולות, דבר שייתכן ויתברר בבית משפט, אלא גם על ידי העלמת פתקים של יחד, החלפתם באחרים דומים, ועוד מעשי רמייה מכל מיני סוגים, שכנראה לא יתבררו לעולם ולכן המפלגה לא תצליח במאבקה לערער על התוצאה.

למרות הכשלון הפוליטי הרעיון נכון

אך הסיבה החשובה ביותר מדוע בוחרי יחד לא מתנצלים, היא שהרעיון של המפלגה נכון ונחוץ מאד, למרות הכישלון הפוליטי. מה שעומד בבסיס התשתית האידיאולוגית של המפלגה הוא ההבנה שהקרבה הטבעית והמתבקשת ביותר של הציונות הדתית היא עם החרדים ולא עם החילונים. הציונות שלנו נובעת מתוך התורה ולכן התורה היא הקומה הראשונה ודרכה אנו מתחברים לאחרים.

הרעיון הזה קרס פוליטית ביום רביעי שעבר, אך חינוכית אין נכון הימנו. אז אולי מעז יצא מתוק, אולי נפילתה של יחד תגרום לכך שהמאמצים לחיבור בין הסרוגים לחרדים, לא יהיו בשדה הפוליטי המלוכלך והגדוש באינטרסים, אלא בבתי המדרש. שנתחבר גם עם חבר חרדי לגמרא, לא רק עם חבר חילוני לפלוגה.

היתרון בחיבור לחרדים הוא בעיקרו חינוכי. אם נער בישיבה תיכונית מוצא שפה משותפת עם בן גילו החילוני יותר מאשר עם בן גילו החרדי, אז יש כאן כישלון מערכתי. זה אומר שהעולם של הנוער מורכב הרבה יותר מדה וייס ומכבי תל אביב מאשר מאביי ורבא. זו התופעה שצריך לשנות, זהו המסר של תנועת יחד, והמסר הזה נכון, גם אם הנציגות הפוליטית שלו תצטרך לחפש עבודה אחרת.

ומילה אחרונה ל'בנט'יסטים, שטענו שלולי יחד בנט היה סוגר מניין. ראשית, אם הפרשנים הפוליטיים צודקים ובנט עשוי לקבל את תיק החוץ, אז הדרך לשלטון לא נפגעה משמעותית. אם בנט יהיה שר החוץ, מקפצה מכובדת לפסגה, וביבי ילך הביתה בסוף הקדנציה, לא יהיו לבנט מתחרים על תואר היורש של ביבי. שנית, יחד לקחה לבית היהודי אולי מנדט, כי רוב מצביעיה הם אנשי עוצמה לישראל, אנשי ש"ס, או אנשים שבכל מקרה לא היו מצביעים לבית היהודי.

בנוסף לכך, מפלגת יחד קמה על רקע אכזבה מהפער בין החשיבות שבנט ייחס לנושאים המדיניים מול הנושאים התורניים. הביקורת הזו חשובה, הדיון שהתנהל בעקבותיה נחוץ, כמו גם התובנה של בנט לא לדהור מהר מדי, ואילולי לא קמה יחד אלא בשביל כך, דיינו.

התיאוריה נכונה, הדרך נכשלה.