כמדי שנה, עיריית תל אביב-יפו תערוך את "טקס יקירי העיר תל אביב" ביום העצמאות. האות מוענק לתושבי תל אביב-יפו, בני 70 ומעלה, אשר פעלו באופן ייחודי ומרשים למען העיר, תושביה ולטובת הציבור הרחב. כל אחד מהמועמדים נבחר הודות לפועלו המצוין והמעורר השראה בתחומים שונים, כשהדגש הוא על עשייה למען הקהילה והחברה.

בין הנבחרים לשנה זו, נמצא עורך הדין הסרוג אברהם נביאי.

פועלו של נביאי למען העיר תל אביב

נביאי, יליד איראן, עלה ארצה בשנת 1938 עם הוריו. בהגיעו לגיל 18, התחיל את לימודיו בישיבת "כנסת חזקיהו" שם החלק חדר עם מי שעתיד לשמש כרבה הראשי לישראל, הרב ישראל מאיר לאו. הוא שירת בצה"ל במסגרת הנח"ל, בגרעין "איתנים" של בני עקיבא.

לאחר סיום שירותו הצבאי, למד בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בתל אביב. בשנת 1965 יצא לשליחות של שנתיים באנגליה במסגרת הנוער החלוץ והסוכנות היהודית, ולאחר שובו ניהל משרד עורכי דין בתל אביב.

העשייה הציבורית של נביאי ניכרת בקרב הציונות הדתית בתל אביב ובקהילה האיראנית בעיר. הוא שימש כחבר מועצת עיריית תל אביב בשנים 1969-1972. בין הישגיו הרבים למען העיר: סיוע בהקמת בתי הכנסת "משכן הכהנים" ו"היכל יהודה", ריכוז חוגי משמרת הצעירה בתל אביב כחבר הנהלה במפלגת המפד"ל, וכן שימש כיו"ר סניף תל אביב של המפד"ל. בנוסף, סייע בהקמת אולפנית תל אביב ועמד בראש העמותה במשך עשרות שנים. כמו כן, שימש כיו"ר ארגון ציוני בישראל בעשור האחרון.

הקשרים עם הקהילה היהודית האיראנית

בנוסף לפועלו הציבורי בתל אביב, נביאי ניהל קשרים הדוקים עם הקהילה היהודית האיראנית בתל אביב ועם יהודים מאיראן. במסגרת תפקידו הציבורי, היה טס מספר פעמים בשנה לאיראן, על אף הקשיים שהיו לו עם השלטונות המקומיים. מכיוון שנולד באיראן, נאסר עליו להיכנס למדינה לאחר קבלת אזרחות ישראלית, אך הוא הצליח להשיג אישור מיוחד לביקורים חד-פעמיים. כך, במשך מספר שנים, המשיך לטוס לאיראן באופן "חד פעמי" כארבע פעמים בשנה עד עליית חומני לשלטון.

פתרון בעיה משפטית בין ההלכה היהודית למוסלמית

במהלך אחד הביקורים, נתקל עו"ד נביאי בבעיה משפטית חמורה שעמדה בפני הרבנים האיראנים. על פי ההלכה היהודית, אישה לא יורשת את בעלה לאחר מותו, אך לפי ההלכה המוסלמית, אישה כן יורשת את בעלה. בעיה זו הובילה למקרים בהם נשים יהודיות היו מתאסלמות בגלל מצוקה כלכלית. הפתרון המוצע היה ליצור תקנות מיוחדות שיאפשרו לאישה לרשת את בעלה. נביאי פנה לרב עובדיה יוסף, אז רבה הראשי של תל אביב, וביקש את עזרתו בפתרון הסוגיה. הרב יוסף הסכים לבוא ולהוביל סיור בקרב קהילות יהודי איראן כדי להסביר את התקנות החדשות. לאחר סיור ברחבי איראן, התקבלו התקנות ברוב הקהילות.

גאולת קרקעות

נביאי היה מעורב גם בגאולת קרקעות, במיוחד ביהודה ושומרון ובירושלים. בין השאר, טיפל בעסקה של רכישת מבנה מוסלמי, שנרכש על ידי יהודים ונמכר לעמותת 'עטרת כהנים'. המדינה, שהתנגדה לאבטח את הבניין, לא ראתה אפשרות לשמור על מבנה הממוקם בתוך רוב מוסלמי. בתקופה הזו, השר אריאל שרון, ששמע על המצב, פעל להבטיח את המקום ולהציב שמירה אישית על המבנה, מה שמנע בעיות עתידיות.

פועלו של עו"ד נביאי לא מוגבל לתל אביב בלבד. הוא שימש כעורך דינה של תנועת הנוער הדתית-לאומית "בני עקיבא", ותרם רבות לייעוץ משפטי לאישים ורבנים חשובים, בהם הרב עובדיה יוסף. וכן לוקח חלק בהנהלת המכללה החרדית.