כשראש ישיבה חשוב הקים לפני קרוב לשלושים שנה מפלגת שמאל דתית, זה היה לגיטימי בעיני רבים. הובן, שכנראה יש כאלו שאינם מוצאים את דרכם מיוצגת במפלגת הציונות-הדתית הימנית. אך כשיש מי שאינם מוצאים את מקומם במפלגת הציונות-הדתית המודרנית, עקב מחלוקת על סוגיות, שלדידם הינן סוגיות שבמהות, הם מואשמים בפלגנות בלתי לגיטימית. להם אין זכות למפלגה הקרובה לדעותיהם.

כשרבנים שונים קראו בעבר הרחוק והקרוב להצביע לתחיה, לאהוד ברק או לליכוד, היה לזה מקום. הרי מותר לחשוב, שעדיף להשפיע מחוץ לגבולות המגזר.

אך כשיצאו שמועות על רב מסוים, ולפיהן הוא תמך בבחירות הקודמות במפלגה חרדית, יצא עליו הקצף. שהרי הוא מבדל את עצמו מן הציונות הדתית, וכנראה הוא עצמו בכלל 'חרדי' (אחד הגידופים המקובלים במגזר).

כשיש הטוענים בעד חיבור פוליטי עם ציבור המכונה 'חילוני', ואף פועלים ליישם חיבור זה, זו בשורה של ממש. פריצת גבולות המגזר. זו תחילת הדרך להיותנו נחשבים כחלק מן הציבור הכללי. "משחקים" במגרש של ה"גדולים". ואם ה'חברים' החדשים הינם מחללי שבת ואינם שומרים על טהרת המשפחה למשל? נו. העיקר שיש חיבור עם עם ישראל, שמזדהה עם ערכינו.

אך כשיש הטוענים בעד חיבור פוליטי עם ציבור המכונה 'חרדי', ואף פועלים ליישם חיבור זה, הם מואשמים בהסתגרות, שמרנות ובגידה בערכי הציונות הדתית ובמשנת הראי"ה. שהרי ה'חברים' החדשים אינם אומרים תפילה לשלום המדינה, ואף תומכים באי גיוס בחורי ישיבות לצבא, עבירות שכידוע, פוסלות אותם מלבוא בקהלנו. מדוע???

==

הרב אבנר פורת הוא תושב הישוב גיתית.