מה יקרה ביום שאחרי הסיפוח? כיצד אלו המקדמים אותו רואים את יהודה ושומרון כעבור עשור? איזו ישראל תשלוט מן הירדן ועד הים במלאת לה מאה? זו לא שאלה קנטרנית: להבנתי, הסיפוח הוא מתכון להתאבדות, ועד כה לא שמעתי מפי תומכיו תסריט מציאותי אשר יפריך את חששותיי.

שלוש הערות מקדימות. לצורך המאמר, נסכים שהפלשתינאים מתנגדים לקיומה של ישות מדינית יהודית בארץ ישראל, ו-7 באוקטובר סיפק לכך אישוש נחרץ. שנית, הכוונה איננה לנוכחות ביטחונית (עניין שונה בחוק הבינלאומי) אלא למחיקת הקו הירוק. ולבסוף, גם מי שמשוכנע שהנשיא טראמפ פועל לפי משנה סדורה ובמסגרתה הוא יתמוך בסיפוח, מבין שאין לדעת לאן פניה של ארה"ב אחרי כהונתו (ומה יהיה מעמדה בעולם אחרי שבירת הכלים הסיטונית שלו, נושא בפני עצמו).

שתי בעיות יקרו במקרה של סיפוח

סיפוח יגרום לשתי בעיות עיקריות בזירה הבינלאומית. מאז אימוץ מגילת האו"ם ב-1945, נאסר על מדינות לצבור שטח באמצעות שימוש בכוח. אחסוך לקורא את קריאת הביניים: "אבל רוסיה סיפחה את חצי האי קרים!" מדובר במדינה מליגה אחרת, ובכל זאת רוסיה ומנהיגיה נתונים לעיצומים. ובהנחה שישראל לא תעניק מעמד שווה למקומיים, הרי שתהיה אוכלוסייה מאוד גדולה, בין מיעוט משמעותי לרוב, שכפופה למערכת חוקים נפרדת. זוהי אפליה על בסיס שיוך קבוצתי ובמילת קוד – אפרטהייד. ישראל מוזמנת לשאול את דרום אפריקה הלבנה על ההשלכות של עיצומים בינלאומיים.

העמקת הנוכחות הישראלית בכלל והאזרחית בפרט כרוכה בהשתלטות על קרקעות, מחסומים ועוד, אשר אינם לרוחם של המקומיים. תגובה נפוצה לטרור היא שרק ההתיישבות נותנת מענה הולם, והמהדרין קוראים לסיפוח. האם אלו יצמצמו את מפלס השנאה, את ההתנגדות? האם אחרי סיפוח יידרש פחות שיטור? מי יבצע אותו, בעוד ישראל בכלל וצה"ל בפרט מתוחים עד קצה יכולותיהם? מה התועלת שיביא הצעד? מה המחיר?

סיכום ביניים להשלכות הסיפוח: עיצומים בינלאומיים שישראל תתקשה לעמוד בהם, הגברת הצורך הביטחוני, מחסור בכוח אדם, נטל כלכלי. בשלב זה בשיחה, כאשר מתברר שישראל תמצא את עצמה מבודדת ומתמודדת עם אתגרים שאין לה די משאבים לעמוד מולם, נשלף הקלף האמוני: "כלומר את לא מאמינה שזו הארץ המובטחת?!?!". מאמינה. מאמינה גם ב"ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", בעודנו צועדים בכוונת מכוון ובעיניים פקוחות לעבר תהום.

התעלמות לא תסלק את האתגרים הקיומיים

מכאן קצרה הדרך ל"אילו באמת היית מאמינה, לא היית מוותרת בקלות. צריך להסביר לעולם". יש בעולם מדינה יהודית אחת והרבה מדינות בעלות רוב נוצרי או מוסלמי. לשיטת הדתות הללו, ההבטחה לעם ישראל התיישנה אל מול ההתגלות המאוחרת שלהם. בני דתות אחרות מאמינים באלים אחרים, ויש רבים שאמונה בתופעות מחוץ לטבע זרה להם. למעט מקצת הנוצרים האוונגליסטים, פנייה על בסיס ההבטחה דומה לדרישה להכיר בי כיורשת חוקית כי במו אוזניי, ורק אוזניי, שמעתי את המוריש מבטיח לי.

מי שמאמין שריבונו של עולם מנחה אותו כיצד להביא את הגאולה, יפסול את כל האמור לעיל. לא בשבילו הבלים כגון החלטות מחייבות של מועצת הביטחון או פגיעה בדרוג האשראי. אשר ליתר הדוגלים בסיפוח כפתרון הקבוע למצב – התעלמות לא תסלק את האתגרים הקיומיים שהוא יעמיד בפני ישראל. איך נתמודד איתם? מה לדעתכם צפוי לקרות? ובכן?

==

 

טובה הרצל היא גימלאית של משרד החוץ. הייתה בין היתר שגרירה בדרום אפריקה, שגרירה ראשונה של ישראל במדינות הבלטיות לאחר התפרקות ברה"מ, וקצינת קישור לקונגרס בשגרירות בוושינגטון.