בין קודש לספורט – ויקהל: מה הקשר בין עיזים לנבחרת ישראל? שבה שלום לכולם. הליגה שלנו מתקרבת לשורת האחרונה. הפועל באר שבע ומכבי תל אביב נאבקות ראש בראש עם פער של נקודה בלבד ביניהן. בתחתית המצב בוער לגמרי – ארבע קבוצות בסכנת ירידה, עם שתי נקודות בלבד בין מכבי פתח תקווה להפועל חדרה האחרונה.

אבל עכשיו אנחנו עוצרים- פגרת נבחרות. זה קורה מספר פעמים בשנה: את הליגה נשים בצד, ואנחנו עוברים להתמקד בנבחרת ישראל. במוצאי השבת הקרובה, נבחרת ישראל תפגוש את נבחרת אסטוניה, במסגרת סדרת המשחקים של מוקדמות המונדיאל. בשנים האחרונות, עם ריבוי המשחקים שהולך וגובר, מתחילה תופעה חדשה: שחקנים "חולים" או "פצועים" בטעות לפני הפגרה.

לא תמיד מתחשק להם, כשהם בשיא העונה – בקרב הצמרת או קרב התחתית – לעצור הכול וללכת לנבחרת. בטורנירים הגדולים כולם יבואו ויתרמו, אבל למוקדמות מונדיאל? לא תמיד. ארלינג האלנד, אחד השחקנים הטובים בעולם, יגיע למשחק מול נבחרת ישראל, אבל לא בטוח כמה מתחשק לו לשחק עכשיו.

ויקהל: כל אחד תורם את חלקו

בפרשת ויקהל, בניית המשכן מתחילה בפועל. כאן צריך את כל עם ישראל – אי אפשר להתחמק. כל אחד בא ומביא את הכישרון שלו, כמו בנבחרת: כפי שדיברנו לפני שבוע, צריך גם הגנה וגם התקפה, גם קישור וגם שוער. אי אפשר שרק חלק אחד יפעל. בפרשה יש פסוק מאוד מוזר: "וטוו את העיזים"

מה זה אומר "וַתָּבֹאנָה הָעִזִּים"? רש"י מסביר משהו מפתיע: העם היה כל כך להוט לתרום, עד שהם טוו את הצמר כשהוא עוד היה על העיזים, כדי שיהיה מושלם וטהור למשכן.. כך גם עם ישראל כולו התאחד לשתף פעולה בהקמת המשכן. אין התחמקויות – כל אחד מביא את הכישרון שלו. בפרשת תרומה דיברנו על כך שכל אחד תורם את החלק המתאים לו מבחינה כספית.

כאן, בפרשת ויקהל, כל אחד מביא את הכישרון שלו. רק ביחד כולם נתרמים – מהמשימות הקטנות ביותר ועד הגדולות ביותר.וכך יוקם המשכן, ותשרה השכינה. שנזכה שבקרוב עם ישראל כולו יתגייס לבניית המקדש בהר הבית. שנעלה כולנו ונזכה שהשכינה תשרה בתוכנו. שבת שלום!