בדצמבר 2002, קבע השופט מישאל חשין שלא אוכל להתמודד לכנסת, כי הורשעתי בעבירת המרדה שיש עמה "קלון", וטרם חלפה התקופה שנדרשה בחוק מאז שסיימתי לרצות את עונשי.
בפסק הדין שלו, ציטט חשין בהרחבה מכתב האישום בהמרדה שהוגש נגדי בשל פעולותי נגד הסכמי אוסלו:
"מכלול מעשיהם של הנאשמים… מילותיהם וניסוחיהם, תוכניות הפעולה המפורטות יחסית והתעמולה נגד חוקיות השלטון ונגד הצורך לציית לחוק – יצרו תנועה בציבור ואווירה שטמנו בחובן סיכון ממשי לשלטון החוק, לשלום הציבור ולסדר הציבורי, כמו גם לסיכון היציבות החברתית ויציבות השלטון, שאחז ברסן מכוח תוצאות של בחירות דמוקרטיות."
ומה היו אותם מעשים חמורים שבגינם הואשמתי בהמרדה ומשהורשעתי נמנע ממני להתמודד לכנסת? קריאות למחאה אזרחית בלתי אלימה, חסימות צמתים, הקמת מאחזים והתנגדות להסכמי אוסלו. כלומר, ביקורת על הממשלה וקריאה להתנגדות בלתי אלימה – הפכו אותי לאיום שמצדיק הרחקה מהכנסת. מי שקורא היום למחאות חריפות הרבה יותר – לא רק שלא מורחק, אלא מתקבל כגיבור דמוקרטי.
יאיר גולן, שמתמודד כיום לכנסת וחולם על ראשות הממשלה, קורא ל"אי ציות אזרחי". לא מדובר רק באמירה של אזרח רגיל אלא בהמרדה של אדם בעל כוח והשפעה. אמירות מסוג זה של גולן וחבריו כבר הובילו ב 2023 את מדינת ישראל אל אנרכיה רבתי, אל סיפה של מלחמת אזרחים ועל פי מסמכים שנתפסו, עודדו את חמאס לפתוח במתקפה הזוועות של ה 7 לאוקטובר.
האם יש הבדל בין אמירות שמעוררות "סיכון ממשי לשלטון החוק" כשהן באות מצדי, לבין אותן אמירות כשהן מגיעות מקצין בכיר לשעבר בצה"ל?
גולן לא הסתפק בהתבטאויות בודדות. הוא לא רק קרא למרי אזרחי, בינואר 2023 הצהיר כי "כנגד ממשלת הזדון והרשע יש רק דרך אחת – מרי אזרחי רחב היקף. מחליפים דיסקט, לא עוד הפגנות מנומסות ופוסטים – רק מעשים" כשהכוונה כפי שחזינו היתה לחסימות כבישים ומהומות רחבות היקף. ביולי 2023 קרא בפירוש למשרתי מילואים להפסיק להתנדב לשירות צבאי.
האם יש חוקים שונים למחאות של ימין ולמחאות של שמאל?
האם מי שמייצג את הזרם הלאומי מוחרם מהמערכת, בזמן שמי שמגיע ממחנה אחר מקבל גיבוי ויחס סלחני?
האם נגד יאיר גולן יוגש כתב אישום בגין המרדה?האם יזכה כמוני לעונש מאסר?האם תימנע ממנו הזכות להתמודד לכנסת?
אם יש כלל אחד שמדינה דמוקרטית חייבת לכבד, הוא עקרון השוויון בפני החוק. צדק אינו יכול להיות בררני, ומשפט אינו יכול להיות פוליטי. כשאותה מערכת משפטית מחמירה עם אדם אחד ומלטפת אחר, מדובר לא בשלטון חוק – אלא בשלטון כוח.
השאלה איננה רק מה שקרה לי או לגולן. השאלה היא איזה מסר המדינה מעבירה לאזרחיה. האם החוק חל באמת על כולם, או שהוא הפך לכלי ניגוח פוליטי?
כי אם הצדק לא שוויוני – איך אפשר לקרוא לזה דמוקרטיה?
==
משה פייגלין הוא חבר כנסת לשעבר ויו"ר מפלגת זהות.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
