אחרי פרסום התוצאות, מי ניצח בבחירות?

עם ישראל! הרי כל מפלגה, כשמה, אינה אלא חלק של עם ישראל. אין לה כל הכוחות וכל המעלות, אלא ריבונו של עולם בחסדו, פיזר את הכשרונות בין כולן, וכל המפלגות יחד עושות אומה שלמה.

לכן, כאשר אני מצביע בעד מפלגה, אני מתכוון לכך שלדעתי שם שוכן רוב אור ומיעוט צללים, אך איני מתכוון לומר שהאחרות אינן שוות מאומה. אני מסתכל בעין יפה על כולן, אני רואה את הטוב שבכולן, ואני מתייחס אליהן כאל שילוב שמצריך את כולן. בהחלט, אני בעד מפלגתי, אבל המפלגות האחרות אני מכבד, אוהב ומעריך. אך אם אעשה צעד נוסף, ואסבור שאצלי כל האמת וכל הצדק וכל היושר – וכל האחרות מיותרות כקליפת השום – אז אני נשאב לחור השחור של שנאת חינם. כי שנאת חינם מהי? שנאת השונה: איך יתכן להיות שונה ממני, הרי אצלי הכל! הרי כידוע מפלגתי היא שבנתה את הארץ, השיבה את כל העם לציון, הקימה את המדינה, ניצחה בכל מלחמות ישראל והחזירה את התורה לאכסניא שלה – כאשר כל המפלגות האחרות היו רק ניצבות פסיביות.

אין זה נכון! מי שעשה את הכל – זו האומה כולה!

לכן אם אתה אומר: אני רואה במפלגתי את החלק הכי חשוב מכל – אני מסכים, אבל אם אתה אומר: מפלגתי אינה חלק אלא הכל – לזאת איני מסכים.

נכון ששמתי פתק בשביל מפלגתי. אך מעל הכל שמתי בשביל עם ישראל. בשביל עם ישראל עמדתי לבדי עם קוני נרגש באותו רגע קדוש מול הקלפי. בשביל עם ישראל חשבתי: שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה, גם אם לא אמרתי בפי. בשביל עם ישראל הרגשתי: זה היום עשה ד' נגילה ונשמחה בו.